[{"data":1,"prerenderedAt":-1},["ShallowReactive",2],{"grammar-exercise-01a16963-b803-779b-bc5b-85e64b156e10":3,"grammar-exercise-lesson-01a16963-abe3-777d-afcb-4db4a3ea73ef":281},{"id":4,"grammarPage":5,"title":6,"instructions":7,"seoTitle":8,"seoDescription":9,"displayOrder":10,"type":11,"questions":12,"ogImageUrl":280},"01a16963-b803-779b-bc5b-85e64b156e10","\u002Fapi\u002Fgrammar_pages\u002F01a16963-abe3-777d-afcb-4db4a3ea73ef","ייחוס קולות, אירוניה ועריכת המעברים","קראו את הקטעים ובחרו בניתוח או בהחלטת העריכה הנתמכים בהקשר. שימו לב גם למקרים שבהם אין הכרעה חד־משמעית.","דיבור משולב: זיהוי קולות ועריכת מעברים","תרגול דיבור משולב בקטעי סיפור: בחירת ניתוחים והחלטות עריכה והשלמת כינויי גוף וצורות עתיד. מתרגלים ייחוס קולות, אירוניה ומעברים בין המספר לדמויות בהקשר.",1,"word_select",[13,35,53,71,90,109,128,147,166,185,204,223,242,261],{"id":14,"sentenceTemplate":15,"displayOrder":16,"explanation":17,"exampleSentence":18,"blanks":19},"01a16963-b803-7a9f-bc5b-85e64c59d331","רק אסף מכנה לאורך הסיפור כל תקלה ״חגיגה״, תמיד במרירות. אסף פתח את התיק הרטוב. איזו חגיגה, גם המסמכים נהרסו. הביטוי החוזר __1__.",0,"הסיפור כבר קישר את הביטוי המריר לאסף, והנזק למסמכים מתאים לשימושו בו. השבח המילולי נשמע כאן כאירוניה שלו; אין רמז לשמחה שלו או למעבר להערכה שמחה של המספר.","״גאוני ממש״ היה הביטוי הקבוע של רחל לטעויות; הופעתו ליד המפתח שנשבר מקרבת את המסירה לקולה.",[20],{"id":21,"blankNumber":10,"options":22},"01a16963-b803-7a4f-bc5b-85e64bc7d0e7",[23,27,31],{"id":24,"optionText":25,"isCorrect":26,"displayOrder":16},"01a16963-b803-79bf-bc5b-85e64b4c1473","מחזק את ייחוס ההערכה לאסף",true,{"id":28,"optionText":29,"isCorrect":30,"displayOrder":10},"01a16963-b803-79ff-bc5b-85e64b7ced4c","מציג את הנזק כאירוע משמח בעיני אסף",false,{"id":32,"optionText":33,"isCorrect":30,"displayOrder":34},"01a16963-b803-7a2b-bc5b-85e64ba1793b","מסמן מעבר מן המרירות של אסף לשמחת המספר",2,{"id":36,"sentenceTemplate":37,"displayOrder":10,"explanation":38,"exampleSentence":39,"blanks":40},"01a16963-b803-7b8f-bc5b-85e64eb524dd","ברק גילה שהמעלית שוב מקולקלת. נפלא. שבע קומות ברגל עם השקיות. הקריאה נפלא נשמעת בהקשר הזה כ__1__.","התקלה והצורך לשאת שקיות במדרגות יוצרים ניגוד לשבח המילולי. לכן הקריאה נשמעת מרירה; היא אינה מוסרת שהמעלית תקינה ואינה מחייבת הנאה מצד המספר.","הגשם חדר לאוהל. יופי של חופשה בחרה לעצמה.",[41],{"id":42,"blankNumber":10,"options":43},"01a16963-b803-7b53-bc5b-85e64eb22f40",[44,47,50],{"id":45,"optionText":46,"isCorrect":30,"displayOrder":16},"01a16963-b803-7aef-bc5b-85e64d025d1b","הודעה עובדתית על תקינות המעלית",{"id":48,"optionText":49,"isCorrect":30,"displayOrder":10},"01a16963-b803-7b13-bc5b-85e64d5c0a8b","אישור שהמספר נהנה מן התקלה",{"id":51,"optionText":52,"isCorrect":26,"displayOrder":34},"01a16963-b803-7b37-bc5b-85e64e34f2ea","הערכה מרירה לנוכח קושי",{"id":54,"sentenceTemplate":55,"displayOrder":34,"explanation":56,"exampleSentence":57,"blanks":58},"01a16963-b803-7c83-bc5b-85e651722458","ליאור עברה על רשימת המוזמנים. שמה לא הופיע. כמובן, שוב שכחו אותה. היא הניחה את הדף ויצאה לחצר. המשפט האחרון מסמן __1__.","הנחת הדף והיציאה הן פעולות הנראות מבחוץ. המשפט אינו מביא תלונה או מחשבה המשועבדת לפועל מסירה. חזרה לפעולה יכולה לסמן מעבר, אך אינה קובעת שכל המסירה הבאה תהיה נטולת נקודת מבטה של ליאור.","אחרי השאלה המרירה על המחיר, הסיפור חוזר לתנועה: עומר דחף את הכיסא וקם.",[59],{"id":60,"blankNumber":10,"options":61},"01a16963-b803-7c4b-bc5b-85e650c131a3",[62,65,68],{"id":63,"optionText":64,"isCorrect":30,"displayOrder":16},"01a16963-b803-7be3-bc5b-85e64f632b93","מעבר למסירת מחשבתה של ליאור בדיבור עקיף",{"id":66,"optionText":67,"isCorrect":26,"displayOrder":10},"01a16963-b803-7c0b-bc5b-85e64ff6b273","חזרה למסירת מעשיה של ליאור מבחוץ",{"id":69,"optionText":70,"isCorrect":30,"displayOrder":34},"01a16963-b803-7c2b-bc5b-85e650af19bb","המשך השמעת תלונתה של ליאור בלשונה",{"id":72,"sentenceTemplate":73,"displayOrder":74,"explanation":75,"exampleSentence":76,"blanks":77},"01a16963-b803-7d73-bc5b-85e65459ce89","קטע חדש נפתח ב״שוב עשו לה את זה. איזו השפלה״. עדיין לא הוצגו דמות או אירוע. העורך מבקש לזהות את החווה ולהשאיר את תגובתה כמבע משולב עצמאי. איזו תוספת לפני הקטע ממלאת את שתי המטרות? __1__.",3,"הגילוי מעגן את החוויה בשירה ובאירוע, בלי להציג את התגובה כציטוט או להצמיד לה מסגרת מפורשת של מחשבה. שתי התוספות האחרות מזהות דמות, אך משנות את אופן מסירת תגובתה.","אפשר לפתוח ב״שירה גילתה שהעבירו את שולחנה למסדרון״, ואז לשלב את תגובתה ללא פועל מחשבה.",[78],{"id":79,"blankNumber":10,"options":80},"01a16963-b803-7d3b-bc5b-85e65391df3e",[81,84,87],{"id":82,"optionText":83,"isCorrect":30,"displayOrder":16},"01a16963-b803-7ccb-bc5b-85e6519b829c","שירה אמרה לחברתה את הדברים הבאים:",{"id":85,"optionText":86,"isCorrect":30,"displayOrder":10},"01a16963-b803-7cef-bc5b-85e65262ad2e","שירה חשבה ששוב נהגו בה בחוסר התחשבות:",{"id":88,"optionText":89,"isCorrect":26,"displayOrder":34},"01a16963-b803-7d1b-bc5b-85e65325417a","שירה גילתה ששמה נמחק מרשימת המשתתפים.",{"id":91,"sentenceTemplate":92,"displayOrder":93,"explanation":94,"exampleSentence":95,"blanks":96},"01a16963-b803-7e4f-bc5b-85e6567c6d1f","אחרי קטע מתודעתו של נדב עוברת המסירה לתודעתה של אחותו. הקוראים מייחסים בטעות גם את תגובתה לנדב, וההבחנה חיונית לעלילה. כדאי __1__.",4,"אזכור מפורש של האחות ומצבה מספק עיגון למעבר שכבר הובן בטעות. כינוי גוף עשוי לסייע בהקשר מתאים, אך כאן הוא אינו מזהה את האחות במפורש; תיאור נוסף של תחושות נדב דווקא מחזק את העיגון בדמות הקודמת.","בפסקה הבאה אפשר לכתוב: מעבר לדלת, הדס שמעה את הצחוק. מה מצחיק כל כך?",[97],{"id":98,"blankNumber":10,"options":99},"01a16963-b803-7e17-bc5b-85e655c3df11",[100,103,106],{"id":101,"optionText":102,"isCorrect":26,"displayOrder":16},"01a16963-b803-7db7-bc5b-85e654e8a199","לפתוח את הקטע הבא בשם האחות ובתיאור מצבה",{"id":104,"optionText":105,"isCorrect":30,"displayOrder":10},"01a16963-b803-7ddb-bc5b-85e6558d1a2a","לפתוח את הקטע הבא בכינוי היא המתייחס לאחות",{"id":107,"optionText":108,"isCorrect":30,"displayOrder":34},"01a16963-b803-7df7-bc5b-85e655a1301f","לפתוח את הקטע הבא בתיאור נוסף של תחושות נדב",{"id":110,"sentenceTemplate":111,"displayOrder":112,"explanation":113,"exampleSentence":114,"blanks":115},"01a16963-b803-7f2b-bc5b-85e6579c714a","תמר קראה לבדה את הדרישה לעבוד גם בשבת. וכי אין לה משפחה? וכי זמנה הפקר? היא קיפלה את המכתב. בשני משפטי התגובה בולטת __1__.",5,"השאלות העצמאיות הפותחות בוכי מביעות מחאה, והצורות לה וזמנה משמרות גוף שלישי. הן אינן משועבדות לפועל מחשבה ואינן פונות לנמען בגוף שני. מצבה של תמר מעגן את קולה, ואין צורך להוסיף היא חשבה לפני כל שאלה.","עמית בחן את הצעת החוזה. מי יסכים לזה? ומי בכלל ניסח את הסעיף הזה?",[116],{"id":117,"blankNumber":10,"options":118},"01a16963-b803-7ef3-bc5b-85e65783211b",[119,122,125],{"id":120,"optionText":121,"isCorrect":30,"displayOrder":16},"01a16963-b803-7e8f-bc5b-85e6569fab85","שאלה עקיפה המשועבדת לפועל המתאר את מחשבת הדמות",{"id":123,"optionText":124,"isCorrect":30,"displayOrder":10},"01a16963-b803-7eb3-bc5b-85e6576010b9","פנייה ישירה של הדמות לנמען בגוף שני",{"id":126,"optionText":127,"isCorrect":26,"displayOrder":34},"01a16963-b803-7ed7-bc5b-85e6576ccf7d","שאלה רטורית המשלבת מחאה עם התייחסות לדמות בגוף שלישי",{"id":129,"sentenceTemplate":130,"displayOrder":131,"explanation":132,"exampleSentence":133,"blanks":134},"01a16963-b804-7075-bb7a-ee125b60e2fa","גלעד הגיע לטקס לאחר שהפרסים כבר חולקו. בלעדיו הרי לא יתחילו; הוא האיש החשוב כאן. העובדים כבר קיפלו את הכיסאות. הפער בין הערכתו למתרחש יוצר __1__.",6,"חלוקת הפרסים וקיפול הכיסאות סותרים את ביטחונו של גלעד, ולא מאשרים אותו. ההערכה מיוחסת לגלעד, ואין בקטע ייחוס שלה לעובדים. השמעתה מקרוב אינה מחייבת הסכמה עימה מצד המספר.","היא הייתה בטוחה שהקהל מבקש עוד שיר. ליד היציאה כבר השתרך תור למעילים.",[135],{"id":136,"blankNumber":10,"options":137},"01a16963-b804-703d-bb7a-ee125b51c048",[138,141,144],{"id":139,"optionText":140,"isCorrect":26,"displayOrder":16},"01a16963-b803-7f6f-bc5b-85e657bba866","אירוניה המעמידה את ביטחונו של גלעד מול סיום הטקס",{"id":142,"optionText":143,"isCorrect":30,"displayOrder":10},"01a16963-b803-7f9b-bc5b-85e6582df4c6","אירוניה המכוונת לעובדים הסבורים שגלעד הוא האיש החשוב",{"id":145,"optionText":146,"isCorrect":30,"displayOrder":34},"01a16963-b804-7019-bb7a-ee125ad3e0d7","אירוניה המעמידה את ספקותיו של גלעד מול הכבוד שחלקו לו",{"id":148,"sentenceTemplate":149,"displayOrder":150,"explanation":151,"exampleSentence":152,"blanks":153},"01a16963-b804-7151-bb7a-ee125d9a9790","ללא הקשר נוסף מופיע המשפט ״איזו החלטה עלובה״. מה אפשר לקבוע על מקור ההערכה? __1__.",7,"קריאה והערכה רגשית אינן מספיקות לבדן לייחוס קול. בלי הקשר, ידע על הדמות או לשון המזוהה עימה, אין הצדקה להכרעה מוחלטת.","גם את ״מיותר לגמרי״ יש לקרוא בתוך הרצף כדי לברר מי שופט כך.",[154],{"id":155,"blankNumber":10,"options":156},"01a16963-b804-7119-bb7a-ee125d3cd7ff",[157,160,163],{"id":158,"optionText":159,"isCorrect":30,"displayOrder":16},"01a16963-b804-70b9-bb7a-ee125bcd961a","יש הערכה שלילית, ומבנה הקריאה מייחס אותה לדמות",{"id":161,"optionText":162,"isCorrect":26,"displayOrder":10},"01a16963-b804-70dd-bb7a-ee125bdc448c","יש הערכה שלילית, אך זהות המעריך אינה מוכרעת",{"id":164,"optionText":165,"isCorrect":30,"displayOrder":34},"01a16963-b804-70fd-bb7a-ee125cbe0d08","יש הערכה שלילית, והיעדר דמות מייחס אותה למספר",{"id":167,"sentenceTemplate":168,"displayOrder":169,"explanation":170,"exampleSentence":171,"blanks":172},"01a16963-b804-7229-bb7a-ee125fb470fb","בקטע מסוים התמזגות הערכת המספר והדמות היא האפקט המבוקש; אי־ההפרדה אינה מקשה להבין מה התרחש. איזו החלטת עריכה משמרת את האפקט הזה? __1__.",8,"המיזוג מוגדר כאן כמכוון וכמועיל. מסגרת מפורשת של מחשבת הדמות או הערה של המספר תפריד בין הקולות במקום לשמר את הייחוס הכפול.","אם ״הניצחון הקטן והמביך הזה״ מבטא בכוונה גם גאווה פנימית וגם ריחוק סיפורי, אפשר להשאיר את המתח ביניהם.",[173],{"id":174,"blankNumber":10,"options":175},"01a16963-b804-71f1-bb7a-ee125f3d2975",[176,179,182],{"id":177,"optionText":178,"isCorrect":30,"displayOrder":16},"01a16963-b804-7195-bb7a-ee125e1625a3","להקדים להערכה פועל מחשבה שהדמות היא הנושא שלו",{"id":180,"optionText":181,"isCorrect":26,"displayOrder":10},"01a16963-b804-71b5-bb7a-ee125e3f751f","להשאיר את ההערכה ללא שיוך מפורש לאחד הקולות",{"id":183,"optionText":184,"isCorrect":30,"displayOrder":34},"01a16963-b804-71d5-bb7a-ee125f10c4eb","להעביר את ההערכה להערת מספר הפונה אל הקוראים",{"id":186,"sentenceTemplate":187,"displayOrder":188,"explanation":189,"exampleSentence":190,"blanks":191},"01a16963-b804-7305-bb7a-ee1262b63d23","במשפט ״ניר התאכזב מתוצאות הבחינה״ אין סימן נוסף ללשונו או למבעו של ניר. המשפט כשלעצמו __1__.",9,"דיווח על אכזבה מוסר תוכן רגשי, אך אינו משמיע כשלעצמו את לשון הדמות. התאכזב אינו פועל מסירה, ואין כאן פסוקית המביאה את דבריו של ניר.","״הילדה חששה מן הכלב״ הוא דיווח על רגש; ״למה הוא מתקרב אליה ככה?״ עשוי להשמיע את חווייתה בתוך הקשר מתאים.",[192],{"id":193,"blankNumber":10,"options":194},"01a16963-b804-72cd-bb7a-ee12622e8772",[195,198,201],{"id":196,"optionText":197,"isCorrect":26,"displayOrder":16},"01a16963-b804-726d-bb7a-ee12606208a4","מוסר מידע על רגש ואינו מספיק לזיהוי דיבור משולב",{"id":199,"optionText":200,"isCorrect":30,"displayOrder":10},"01a16963-b804-7291-bb7a-ee12613c9065","משמיע את קולו של ניר באמצעות עצם ציון האכזבה",{"id":202,"optionText":203,"isCorrect":30,"displayOrder":34},"01a16963-b804-72ad-bb7a-ee126210532c","מביא את דברי ניר בדיבור עקיף המשועבד לפועל מסירה",{"id":205,"sentenceTemplate":206,"displayOrder":207,"explanation":208,"exampleSentence":209,"blanks":210},"01a16963-b804-7445-bb7a-ee1266438259","כל הידוע על קטע הוא שאין בו מירכאות. מה אפשר להסיק מעובדה זו? __1__.",10,"היעדר מירכאות משותף לסוגים רבים של מסירה. הוא אינו מזהה דיבור משולב וגם אינו מעיד שיש פועל מסירה ופסוקית המשועבדת לו. לזיהוי דרושים ההקשר והיחסים בין הסימנים.","המשפט ״האוטובוס פנה שמאלה ונעצר ליד התחנה״ אינו נעשה דיבור משולב רק משום שנכתב ללא מירכאות.",[211],{"id":212,"blankNumber":10,"options":213},"01a16963-b804-7409-bb7a-ee12658f0439",[214,217,220],{"id":215,"optionText":216,"isCorrect":30,"displayOrder":16},"01a16963-b804-7345-bb7a-ee12635c4126","עובדה זו מספיקה כדי לזהות בו מחשבה המשועבדת לפועל מסירה",{"id":218,"optionText":219,"isCorrect":30,"displayOrder":10},"01a16963-b804-7395-bb7a-ee1264048308","עובדה זו מספיקה כדי לזהות בו קול דמות המשולב במסירת המספר",{"id":221,"optionText":222,"isCorrect":26,"displayOrder":34},"01a16963-b804-73d9-bb7a-ee1264d696bc","עובדה זו לבדה אינה מספיקה כדי להסיק שיש בו דיבור משולב",{"id":224,"sentenceTemplate":225,"displayOrder":226,"explanation":227,"exampleSentence":228,"blanks":229},"01a16963-b804-7529-bb7a-ee12697c58b8","הסיפור קובע שהמכתב נשאר סגור ושאורנה אינה יודעת את תוכנו. אחר כך נאמר במפורש: ״אורנה עוד לא ידעה שהבקשה נדחתה״. את המידע על הדחייה יש לייחס כאן ל__1__.",11,"השלילה המפורשת של ידיעת אורנה מוציאה את תוכן הדחייה מתחום ידיעתה המודעת באותו רגע. בדיקת מה שהדמות יודעת מסייעת להבחין בין קולה למידע שמוסר המספר.","הוא חיכה לשיחת הקבלה; המספר כבר מגלה לקורא שהמשרה בוטלה, אף שהמועמד טרם שמע על כך.",[230],{"id":231,"blankNumber":10,"options":232},"01a16963-b804-74f1-bb7a-ee126900653e",[233,236,239],{"id":234,"optionText":235,"isCorrect":30,"displayOrder":16},"01a16963-b804-748d-bb7a-ee12667c48fc","אורנה המדווחת לעצמה על תוכן שכבר קראה",{"id":237,"optionText":238,"isCorrect":26,"displayOrder":10},"01a16963-b804-74b1-bb7a-ee12674cbcc1","מספר המוסר מידע שמעבר לידיעת אורנה באותו רגע",{"id":240,"optionText":241,"isCorrect":30,"displayOrder":34},"01a16963-b804-74d1-bb7a-ee1268139aa9","מחשבה מודעת של אורנה על עובדה הידועה לה",{"id":243,"sentenceTemplate":244,"displayOrder":245,"explanation":246,"exampleSentence":247,"blanks":248},"01a16963-b804-7619-bb7a-ee126b97db0e","שמרו על מסירה בגוף שלישי ועל תגובה של הדמות למצבה שלה: ענת מצאה על שולחנה עוד ערמת תיקים. וכי חסרה __1__ עבודה עכשיו? היא דחפה את הערמה הצידה.",12,"לה ממשיך את ההתייחסות לענת בגוף שלישי, ואילו עכשיו והשאלה הרטורית מקרבים אותנו לתגובתה ברגע הסיפורי. לי היה מעביר את ההתייחסות לגוף ראשון, ולך היה יוצר פנייה לנמען.","רינה הביטה בחשבון. וכי נשאר לה כסף להוצאה כזאת עכשיו?",[249],{"id":250,"blankNumber":10,"options":251},"01a16963-b804-75d5-bb7a-ee126b7fdee2",[252,255,258],{"id":253,"optionText":254,"isCorrect":30,"displayOrder":16},"01a16963-b804-756d-bb7a-ee126a31b3e3","לי",{"id":256,"optionText":257,"isCorrect":30,"displayOrder":10},"01a16963-b804-7595-bb7a-ee126a4f3265","לך",{"id":259,"optionText":260,"isCorrect":26,"displayOrder":34},"01a16963-b804-75b5-bb7a-ee126adc7338","לה",{"id":262,"sentenceTemplate":263,"displayOrder":264,"explanation":265,"exampleSentence":266,"blanks":267},"01a16963-b804-76f5-bb7a-ee126e2f9b17","שמרו על מסירה בגוף שלישי ועל העתיד ביחס לרגע הסיפורי: ביום שני קיבלה עידית אישור לצאת מהמחנה למחרת. מחר היא כבר __1__ רחוקה מכאן. עוד לילה אחד, והיא חופשייה.",13,"תהיה מתאימה לעידית בגוף שלישי יחידה. אהיה מתאים לדוברת בגוף ראשון, ויהיו לרבים. מחר מעוגן ביום קבלת האישור ומציין את יום שלישי; מכאן מצביע על המחנה. מסגרת הסיפור בעבר אינה מחייבת להמיר את העתיד לעבר.","ביום רביעי ארז איתן את המזוודה. מחר הוא כבר יהיה בדרך הביתה.",[268],{"id":269,"blankNumber":10,"options":270},"01a16963-b804-76c1-bb7a-ee126d5ad259",[271,274,277],{"id":272,"optionText":273,"isCorrect":26,"displayOrder":16},"01a16963-b804-7661-bb7a-ee126c508d26","תהיה",{"id":275,"optionText":276,"isCorrect":30,"displayOrder":10},"01a16963-b804-7685-bb7a-ee126cdc3ce8","אהיה",{"id":278,"optionText":279,"isCorrect":30,"displayOrder":34},"01a16963-b804-76a1-bb7a-ee126d5a6b7d","יהיו","\u002Fuploads\u002Fimages\u002Fgpimg_ae523f4c-3f3a-4c6a-8eff-eefc4f842e91_hero.webp?v=1792769505",{"title":282,"slug":283,"language":284,"level":285},"דיבור משולב והמעבר בין קולות בסיפור","dibur-meshulav","he","C2"]