[{"data":1,"prerenderedAt":-1},["ShallowReactive",2],{"grammar-exercise-01a16963-cc49-78b3-b305-7d5152c73a01":3,"grammar-exercise-lesson-01a16963-adff-76ed-adb6-283c3aeb5246":243},{"id":4,"grammarPage":5,"title":6,"instructions":7,"seoTitle":8,"seoDescription":9,"displayOrder":10,"type":11,"questions":12,"ogImageUrl":242},"01a16963-cc49-78b3-b305-7d5152c73a01","\u002Fapi\u002Fgrammar_pages\u002F01a16963-adff-76ed-adb6-283c3aeb5246","מה הניקוד קובע ומה נשאר פתוח","בחרו בהשלמה המדויקת לפי המידע הגלוי. הבחינו בין צורה דקדוקית, מסורת הגייה ופרשנות ספרותית.","ניקוד מסורתי בשירה: הגייה וגבולות הפרשנות","תרגול ניקוד מסורתי בשירה בבחירת השלמות על הגייה ישראלית, קמץ, הטעמה וצורות הפסק, לצד משפטים הבוחנים כיצד ההקשר מסייע לפענוח כינויים ומשמעויות בשיר.",1,"word_select",[13,35,53,71,90,109,128,147,166,185,204,223],{"id":14,"sentenceTemplate":15,"displayOrder":16,"explanation":17,"exampleSentence":18,"blanks":19},"01a16963-cc49-7b67-b305-7d5155b3192e","בהגייה הישראלית הרווחת, ההבדל בין צירי לסגול מתבטא בדרך כלל __1__.",0,"צירי וסגול אינם מובחנים בדרך כלל באיכות התנועה בהגייה הישראלית הרווחת. גם הבדל קבוע באורך התנועה אינו מאפיין את ההבחנה ביניהם בהגייה זו.","קוראת יכולה להגות את התנועה הראשונה בבֵּן ובבֶּגֶד באותו אופן בלי למחוק את ההבדל בין סימני הניקוד.",[20],{"id":21,"blankNumber":10,"options":22},"01a16963-cc49-7b1b-b305-7d5154f228e1",[23,27,31],{"id":24,"optionText":25,"isCorrect":26,"displayOrder":16},"01a16963-cc49-7a77-b305-7d51531f763e","באיכות התנועה, כשהצירי נהגה בתנועה גבוהה יותר",false,{"id":28,"optionText":29,"isCorrect":30,"displayOrder":10},"01a16963-cc49-7ab7-b305-7d5153bc6fd5","בכתב, בלי הבדל מקביל באיכות התנועה הנשמעות",true,{"id":32,"optionText":33,"isCorrect":26,"displayOrder":34},"01a16963-cc49-7af3-b305-7d515454a6ad","באורך התנועה, כשהסגול נהגה בתנועה ארוכה יותר",2,{"id":36,"sentenceTemplate":37,"displayOrder":10,"explanation":38,"exampleSentence":39,"blanks":40},"01a16963-cc49-7c5f-b305-7d5157644de3","קורא ישראלי אינו מכפיל בהגייתו את המ״ם הדגושה במילה הַמֶּלֶךְ. הנקודה במ״ם היא __1__.","הדגש במ״ם אחרי ה״א הידיעה הוא דגש חזק. בהגייה הישראלית הוא אינו מתממש בדרך כלל כהכפלת עיצור. מ״ם אינה מאותיות בג״ד כפ״ת, והנקודה בה אינה מפיק.","גם בקריאת הַסֵּפֶר, היעדר הכפלה של הסמ״ך אינו מחייב שינוי של הדגש הכתוב.",[41],{"id":42,"blankNumber":10,"options":43},"01a16963-cc49-7c23-b305-7d51574b8670",[44,47,50],{"id":45,"optionText":46,"isCorrect":26,"displayOrder":16},"01a16963-cc49-7bbb-b305-7d5155ef8829","דגש קל שאינו משנה כאן את אופן החיתוך",{"id":48,"optionText":49,"isCorrect":26,"displayOrder":10},"01a16963-cc49-7be3-b305-7d51563aef48","מפיק שאינו מתממש כאן כעיצור נפרד",{"id":51,"optionText":52,"isCorrect":30,"displayOrder":34},"01a16963-cc49-7c03-b305-7d51567eab5f","דגש חזק שאינו מתממש כאן כהכפלת עיצור",{"id":54,"sentenceTemplate":55,"displayOrder":34,"explanation":56,"exampleSentence":57,"blanks":58},"01a16963-cc49-7d43-b305-7d515a4a9c96","נאמר שהקוראת אינה משמיעה את הה״א הסופית במַלְכָּהּ. בפענוח הטקסט הכתוב יש לזהות __1__.","מַלְכָּהּ היא המלך שלה: שם העצם בזכר, וכינוי הקניין מתייחס לנקבה יחידה. אי־מימוש הה״א בהגייה אינו מבטל את כינוי הקניין המסומן בכתוב.","גם אם הה״א אינה נשמעת בקריאת שְׁמָהּ, הכתוב מציין את השם שלה.",[59],{"id":60,"blankNumber":10,"options":61},"01a16963-cc49-7d0b-b305-7d5159f3e859",[62,65,68],{"id":63,"optionText":64,"isCorrect":30,"displayOrder":16},"01a16963-cc49-7ca7-b305-7d515861d814","שם עצם בזכר עם כינוי קניין לנקבה יחידה",{"id":66,"optionText":67,"isCorrect":26,"displayOrder":10},"01a16963-cc49-7ccb-b305-7d51588e7dda","שם עצם בנקבה ללא כינוי קניין",{"id":69,"optionText":70,"isCorrect":26,"displayOrder":34},"01a16963-cc49-7ceb-b305-7d515927eed1","שם עצם בנקבה עם כינוי קניין לזכר יחיד",{"id":72,"sentenceTemplate":73,"displayOrder":74,"explanation":75,"exampleSentence":76,"blanks":77},"01a16963-cc49-7e23-b305-7d515cb97041","בצירוף כָּל הַלַּיְלָה ובמשפט הַיֶּלֶד קָם מופיע אותו סימן קמץ. בהגייה הישראלית, הקריאה הנלמדת היא __1__.",3,"הקמץ בכָּל הוא קמץ קטן, ואילו בקָם הוא נהגה בתנועת פתח בהגייה הישראלית. זהות הסימן הגרפי אינה מספיקה לקביעת התנועה.","ב״כָּל הקהל קָם״ שני הקמצים אינם מייצגים אותה תנועה בקריאה הישראלית.",[78],{"id":79,"blankNumber":10,"options":80},"01a16963-cc49-7deb-b305-7d515c6e9ae0",[81,84,87],{"id":82,"optionText":83,"isCorrect":26,"displayOrder":16},"01a16963-cc49-7d87-b305-7d515a79941f","תנועת פתח בשתי המילים",{"id":85,"optionText":86,"isCorrect":30,"displayOrder":10},"01a16963-cc49-7dab-b305-7d515b1ea055","תנועת חולם בכָּל ותנועת פתח בקָם",{"id":88,"optionText":89,"isCorrect":26,"displayOrder":34},"01a16963-cc49-7dcf-b305-7d515c042aa2","תנועת חולם בשתי המילים",{"id":91,"sentenceTemplate":92,"displayOrder":93,"explanation":94,"exampleSentence":95,"blanks":96},"01a16963-cc49-7f0b-b305-7d515f4cc11d","חוקרת מצאה חרוז שנראה לא מדויק בהגייה הישראלית. לפני שתסיק שיש לשנות את הניקוד, עליה __1__.",4,"אין מסורת הגייה אחת לכל התקופות והקהילות. חריזה ומשקל יכולים לתמוך בקריאה לאחר בדיקת הצורה והמסורת, אך אינם קובעים לבדם ניקוד. גם סוף שורה אינו קובע הטעמה.","בהשוואת שתי מהדורות של פיוט, הערת המהדיר על מסורת הקריאה עשויה להסביר התאמה צלילית שאינה נשמעת בקריאה ישראלית.",[97],{"id":98,"blankNumber":10,"options":99},"01a16963-cc49-7ed3-b305-7d515f0658e2",[100,103,106],{"id":101,"optionText":102,"isCorrect":26,"displayOrder":16},"01a16963-cc49-7e6b-b305-7d515d863502","לקבוע את תנועות המילה לפי החרוז, ואת ההטעמה לפי סוף השורה",{"id":104,"optionText":105,"isCorrect":26,"displayOrder":10},"01a16963-cc49-7e8f-b305-7d515d8d7a06","לקבוע את מסורת הקריאה לפי ההגייה הישראלית, ואת הניקוד לפי המשקל",{"id":107,"optionText":108,"isCorrect":30,"displayOrder":34},"01a16963-cc49-7eaf-b305-7d515e3ef1cd","לבדוק את הצורה ואת מסורת הקריאה הרלוונטית לשיר",{"id":110,"sentenceTemplate":111,"displayOrder":112,"explanation":113,"exampleSentence":114,"blanks":115},"01a16963-cc4a-7051-bdcd-f43a644a6b47","בשתי שורות שחוברו לתרגול נכתב: ״רָאוּ אֶת הָאוֹר וְשָׁבוּ לַבַּיִת״; ״רְאוּ אֶת הָאוֹר וּשְׁבוּ לְיַד הַחַלּוֹן״. המעבר מן השורה הראשונה לשנייה הוא __1__.",5,"רָאוּ ושָׁבוּ הן צורות עבר; רְאוּ ושְׁבוּ הן צורות ציווי. בשָׁבוּ לעומת שְׁבוּ משתנה גם השורש: שו״ב לעומת יש״ב. לכן משתנים גם אופן הפנייה וגם הפעולה השנייה.","״שָׁבוּ מן הדרך״ מדווח על חזרה; ״שְׁבוּ על הספסל״ מורה לנמענים לשבת.",[116],{"id":117,"blankNumber":10,"options":118},"01a16963-cc4a-7015-bdcd-f43a641f253a",[119,122,125],{"id":120,"optionText":121,"isCorrect":30,"displayOrder":16},"01a16963-cc49-7f53-b305-7d515fc55918","מדיווח על ראייה וחזרה להוראה לראות ולשבת",{"id":123,"optionText":124,"isCorrect":26,"displayOrder":10},"01a16963-cc49-7f77-b305-7d5160908f50","מדיווח על ראייה וישיבה להוראה לראות ולחזור",{"id":126,"optionText":127,"isCorrect":26,"displayOrder":34},"01a16963-cc49-7f97-b305-7d5160ddb0df","מדיווח על ראייה וחזרה להוראה לראות ולחזור",{"id":129,"sentenceTemplate":130,"displayOrder":131,"explanation":132,"exampleSentence":133,"blanks":134},"01a16963-cc4a-7131-bdcd-f43a663d5e8f","המילה אָרֶץ נדפסה בסוף שורה ללא סימון הטעמה. הערת המהדיר מזהה אותה כצורת הפסק המקבילה לאֶרֶץ. הבסיס לזיהוי צורת ההפסק כאן הוא __1__.",6,"ההערה מזהה במפורש חילוף תנועה של צורת הפסק. מיקום בסוף שורה אינו קובע הטעמה ואינו מזהה לבדו צורת הפסק; גם הקמץ הוא סימן תנועה ולא סימן הטעמה.","אם הערת מהדיר מזהה צורה כהד ללשון המקרא, אפשר לבחון את תרומתה לסגנון בלי להפוך אותה לדגם מחייב לכתיבה עכשווית.",[135],{"id":136,"blankNumber":10,"options":137},"01a16963-cc4a-70f9-bdcd-f43a6553a0db",[138,141,144],{"id":139,"optionText":140,"isCorrect":26,"displayOrder":16},"01a16963-cc4a-7099-bdcd-f43a647005c3","סוף השורה, המסמן את ההטעמה בהברה האחרונה",{"id":142,"optionText":143,"isCorrect":30,"displayOrder":10},"01a16963-cc4a-70bd-bdcd-f43a64959d1c","הזיהוי שבהערה וההשוואה לצורת ההקשר",{"id":145,"optionText":146,"isCorrect":26,"displayOrder":34},"01a16963-cc4a-70dd-bdcd-f43a64fadf40","סימן הקמץ, המציין כאן את מקום ההטעמה",{"id":148,"sentenceTemplate":149,"displayOrder":150,"explanation":151,"exampleSentence":152,"blanks":153},"01a16963-cc4a-720d-bdcd-f43a681f785a","במשפט ״הָאָרֶץ זקוקה לגשם״, היחס בין הָאָרֶץ לאֶרֶץ הוא __1__.",7,"הָאָרֶץ היא צורת היידוע הרגילה של אֶרֶץ גם כיום. הקמץ באל״ף אינו ראיה מספקת לצורת הפסק או להד מקראי; זיהוי כזה דורש בדיקת הקשר ומקור.","במשפט היומיומי ״הָאָרֶץ זקוקה לגשם״, צורת היידוע כשלעצמה אינה מסמנת הד מקראי.",[154],{"id":155,"blankNumber":10,"options":156},"01a16963-cc4a-71d5-bdcd-f43a67e983e4",[157,160,163],{"id":158,"optionText":159,"isCorrect":26,"displayOrder":16},"01a16963-cc4a-7175-bdcd-f43a66cd662f","צורת הפסק לעומת צורת הקשר, שתיהן בלתי מיודעות",{"id":161,"optionText":162,"isCorrect":26,"displayOrder":10},"01a16963-cc4a-7199-bdcd-f43a66ff57e3","צורת סמיכות לעומת צורה נפרדת, שתיהן מיודעות",{"id":164,"optionText":165,"isCorrect":30,"displayOrder":34},"01a16963-cc4a-71b9-bdcd-f43a67618723","צורת יידוע לעומת צורה בלתי מיודעת",{"id":167,"sentenceTemplate":168,"displayOrder":169,"explanation":170,"exampleSentence":171,"blanks":172},"01a16963-cc4a-72ed-bdcd-f43a6a34647d","בהערת המחבר נאמר: ״מִמֶּנּוּ בשורה הזאת פירושו מן הדובר ומחבריו, לא מן השומר״. לכן הכינוי מתייחס ל__1__.",8,"מִמֶּנּוּ עשויה לציין גם מאיתנו וגם ממנו בגוף שלישי יחיד. הערת המחבר מכריעה כאן לטובת הדובר וחבריו, כלומר גוף ראשון רבים; הניקוד לבדו לא היה מכריע.","אם המספר מבהיר ״המתנה יצאה מִמֶּנּוּ — מכל בני החבורה״, ההבהרה קובעת שהמקור הוא הקבוצה.",[173],{"id":174,"blankNumber":10,"options":175},"01a16963-cc4a-72b5-bdcd-f43a6a02c9a2",[176,179,182],{"id":177,"optionText":178,"isCorrect":30,"displayOrder":16},"01a16963-cc4a-7255-bdcd-f43a687c021c","גוף ראשון רבים",{"id":180,"optionText":181,"isCorrect":26,"displayOrder":10},"01a16963-cc4a-7275-bdcd-f43a68c553cc","גוף שלישי יחיד",{"id":183,"optionText":184,"isCorrect":26,"displayOrder":34},"01a16963-cc4a-7295-bdcd-f43a699062c5","גוף שני רבים",{"id":186,"sentenceTemplate":187,"displayOrder":188,"explanation":189,"exampleSentence":190,"blanks":191},"01a16963-cc4a-73e9-bdcd-f43a6c41fc83","בשורות שחוברו לתרגול נכתב: ״דּוֹדִי כתב לי שיר אהבה; אין בינינו קרבת משפחה, ובאביב נינשא״. משמעות המילה הראשונה בהקשר הזה היא __1__.",9,"היעדר קרבת המשפחה והכוונה להינשא מכריעים לטובת משמעות האהוב במשלב שירי. הניקוד לבדו אינו מבדיל בין משמעות זו לבין קרוב משפחה.","״דּוֹדִי, בן זוגי זה שנים, שב אליי״ מזהה את הקשר באמצעות ההמשך ולא באמצעות הניקוד.",[192],{"id":193,"blankNumber":10,"options":194},"01a16963-cc4a-73b1-bdcd-f43a6bc4cbc2",[195,198,201],{"id":196,"optionText":197,"isCorrect":26,"displayOrder":16},"01a16963-cc4a-7339-bdcd-f43a6a8955fc","אחיו של אבי",{"id":199,"optionText":200,"isCorrect":30,"displayOrder":10},"01a16963-cc4a-736d-bdcd-f43a6ac0ccca","האהוב שלי",{"id":202,"optionText":203,"isCorrect":26,"displayOrder":34},"01a16963-cc4a-7391-bdcd-f43a6ba1e47d","אחיה של אמי",{"id":205,"sentenceTemplate":206,"displayOrder":207,"explanation":208,"exampleSentence":209,"blanks":210},"01a16963-cc4a-74c9-bdcd-f43a6debefa2","בשורת שיר מבודדת מופיעה דּוֹדִי, ללא מידע על היחסים בין הדמויות. אילו שתי קריאות נותרות אפשריות? __1__.",10,"הסיומת מזהה קניין בגוף ראשון יחיד בשתי המשמעויות. דּוֹדִי עשויה לציין את הדוד שלי או את האהוב שלי במשלב שירי ובהדהוד לשיר השירים; ההקשר הוא שמכריע ביניהן.","ההמשך ״דּוֹדִי, אחיה של אמי, הביא את התצלום״ קובע קשר משפחתי באמצעות ההסבר, לא באמצעות הניקוד.",[211],{"id":212,"blankNumber":10,"options":213},"01a16963-cc4a-7491-bdcd-f43a6dc07344",[214,217,220],{"id":215,"optionText":216,"isCorrect":26,"displayOrder":16},"01a16963-cc4a-742d-bdcd-f43a6cba9c3d","קרוב משפחה שלי או קרוב משפחה שלה",{"id":218,"optionText":219,"isCorrect":26,"displayOrder":10},"01a16963-cc4a-7451-bdcd-f43a6d10f7eb","אהוב שלי או אהוב שלה",{"id":221,"optionText":222,"isCorrect":30,"displayOrder":34},"01a16963-cc4a-7471-bdcd-f43a6d9a9770","קרוב משפחה שלי או אהוב שלי",{"id":224,"sentenceTemplate":225,"displayOrder":226,"explanation":227,"exampleSentence":228,"blanks":229},"01a16963-cc4a-75a5-bdcd-f43a7011d954","בשורות שחוברו לתרגול נכתב: ״אֵלִי, הַאִם תִּפְנֶה אֵלַי? מַבָּטִי נוֹדֵד אֱלֵי הֶהָרִים״. תפקידי שלוש הצורות הדומות, לפי סדרן, הם __1__.",11,"אֵלִי היא האל שלי ומשמשת כאן בפנייה; אֵלַי מציינת את הדובר כיעד; אֱלֵי מקבילה לאֶל לפני השלמה. זהו זיהוי לשוני. כדי להכריע אם הפנייה מבטאת תפילה כנה, מחאה או אירוניה, דרוש הקשר רחב יותר.","כאשר דמות קוראת מתוך מכתב ישן ״אֵלִי״, הציטוט אינו מוכיח שהיא עצמה מתפללת באותו רגע.",[230],{"id":231,"blankNumber":10,"options":232},"01a16963-cc4a-756d-bdcd-f43a7004b69e",[233,236,239],{"id":234,"optionText":235,"isCorrect":30,"displayOrder":16},"01a16963-cc4a-750d-bdcd-f43a6e5b5dc8","שם עצם בכינוי קניין; מילת יחס נטויה; מילת יחס פיוטית לפני השלמה",{"id":237,"optionText":238,"isCorrect":26,"displayOrder":10},"01a16963-cc4a-7531-bdcd-f43a6ef86c76","מילת יחס נטויה; שם עצם בכינוי קניין; מילת יחס פיוטית לפני השלמה",{"id":240,"optionText":241,"isCorrect":26,"displayOrder":34},"01a16963-cc4a-7551-bdcd-f43a6fc94378","שם עצם בכינוי קניין; מילת יחס פיוטית לפני השלמה; מילת יחס נטויה","\u002Fuploads\u002Fimages\u002Fgpimg_4164c0c1-f0dd-48e6-8dac-14ab8fd60a8d_hero.webp?v=1792769510",{"title":244,"slug":245,"language":246,"level":247},"ניקוד מסורתי בשירה: פענוח צורות ומשלב","nikud-masorti-be-shira","he","C2"]