[{"data":1,"prerenderedAt":-1},["ShallowReactive",2],{"grammar-page-he-azkara-ve-lkhidut":3,"grammar-exercises-by-page-01a16963-aba3-7b26-a3e4-3b05822f6921":26,"exercise-list-path-he-none":45},{"id":4,"title":5,"slug":6,"seoDescription":7,"content":8,"language":9,"level":10,"displayOrder":11,"grammarTopics":12,"createdAt":19,"updatedAt":20,"totalExercises":21,"vocabularyLists":22,"primaryTopicHub":23,"readyImages":25},"01a16963-aba3-7b26-a3e4-3b05822f6921","אזכור ולכידות: הוא, זה, הדבר והאמור","azkara-ve-lkhidut","שימוש בהוא, בזה, בדבר ובאמור ליצירת רצף ברור בטקסט: הבחנה בין אזכור אדם או עצם לאזכור טענה שלמה, התאמת מין ומספר, בחירת משלב ומניעת עמימות בהפניה לאחור.","בטקסט רציף אין צורך לחזור על כל שם ועל כל טענה במלואם. **הוא, זה, הדבר והאמור** מאפשרים להפנות למה שכבר הוזכר, אך אינם חלופות זהות: הבחירה ביניהם מבהירה אם ממשיכים לדבר על אדם או על עצם, מסכמים מצב שלם או מפנים לניסוח קודם.\n\n## 1. מה בדיוק מאזכרים?\n\n*אזכור* הוא הפניה לרכיב שהקוראים אמורים לזהות מתוך הטקסט או ההקשר. *לכידות* נוצרת כאשר אפשר לעקוב בבירור אחר הקשרים בין חלקי הטקסט. לצורך זה חשוב לזהות את **מקור האזכור**: הדבר שאליו הביטוי מפנה.\n\n:::example\nהדוח פורסם אתמול. **הוא** כולל שלוש המלצות.\n\nהדוח פורסם בלי בדיקה נוספת. **הדבר** עורר ביקורת.\n:::\n\nבמשפט הראשון **הוא** מפנה לשם העצם *הדוח*. במשפט השני **הדבר** מפנה למעשה המתואר כולו: פרסום הדוח בלי בדיקה נוספת. לכן לא די לשאול איזו מילה הופיעה קודם; צריך לשאול **איזה תוכן ממשיך המשפט הבא לפתח**.\n\n## 2. הוא: שמירה על זהות והתאם\n\nכאשר כינוי גוף משמש לאזכור שם עצם, הוא מתאים לו במין ובמספר. אין מדובר רק בבני אדם: גם דוח, החלטה ותוצאות יכולים להיות מקורות לאזכור.\n\n| מקור האזכור | הכינוי | רצף לדוגמה |\n| --- | --- | --- |\n| הדוח | **הוא** | הדוח הגיע. הוא ייבדק מחר. |\n| ההחלטה | **היא** | ההחלטה התקבלה. היא תפורסם מחר. |\n| המסמכים | **הם** | המסמכים מוכנים. הם יישלחו היום. |\n| התוצאות | **הן** | התוצאות פורסמו. הן זמינות באתר. |\n\nההתאם הוא לפי המין הדקדוקי של השם, לא לפי סיומתו בלבד. גם הנשוא מתאים לכינוי: **התוצאות — הן זמינות**.\n\nהתאם תקין אינו מבטיח הפניה ברורה. במשפט „המנהל שוחח עם היועץ לאחר **שהוא** קרא את הדוח” שני המשתתפים מתאימים לכינוי. אין כלל שלפיו הכינוי מפנה תמיד לשם הקרוב ביותר.\n\n:::tip\nכאשר שני שמות מתאימים לאותו כינוי וההקשר אינו מכריע, כדאי לחזור על השם: „המנהל שוחח עם היועץ לאחר **שהיועץ** קרא את הדוח”. חזרה מדויקת עדיפה על קיצור עמום.\n:::\n\n## 3. זה: עצם מסוים או תוכן שלם\n\n**זה** יכול להצביע על עצם מסוים, אך הוא יכול גם לארוז פעולה, מצב או טענה שלמה ליחידת תוכן אחת.\n\n:::example\nהוועדה דחתה את ההצעה. **היא** תיבחן שוב בחודש הבא.\n\nהוועדה דחתה את ההצעה. **זה** הפתיע את המשתתפים.\n:::\n\nברצף הראשון, המשמעות של „תיבחן שוב” מכוונת אל **ההצעה**, אף שגם „הוועדה” היא שם בנקבה. ברצף השני, **זה** מפנה באופן טבעי לדחיית ההצעה, ולא לשם העצם „ההצעה” לבדו.\n\nכאשר **זה** מאזכר תוכן שלם, משתמשים בצורת זכר יחיד גם אם בתוך התוכן מופיעים שמות בנקבה או ברבים: „הישיבות בוטלו. **זה היה צפוי**”. אין כאן חוסר התאם ל„ישיבות”; מקור האזכור הוא המצב המתואר.\n\nלעומת זאת, בהצבעה על עצם מסוים קיימת הבחנה בין **זה, זאת, אלה**: „איזו הצעה אושרה? **זאת** שהוגשה אתמול”.\n\n:::note\nהמילה **זאת** יכולה גם להפנות לתוכן שלם, למשל בצירופים **בעקבות זאת** ו**למרות זאת**. במשפט „הדיון התארך; למרות זאת התקבלה החלטה”, אין צורך לחפש שם עצם בנקבה שאליו „זאת” מתאימה.\n:::\n\n## 4. הדבר: סיכום מצב והמשך הדיון בו\n\n**הדבר** משמש לעיתים קרובות בכתיבה עיונית ורשמית לאזכור מצב, אירוע או עובדה שכבר הוצגו. לעומת **זה**, הרווח מאוד בשיחה וגם בכתיבה פחות רשמית, הוא עשוי ליצור גוון רשמי יותר. זו נטייה סגנונית, לא חלוקה מוחלטת בין דיבור לכתיבה.\n\n:::example\nהחברה הפסיקה לפרסם את נתוני הבדיקה. **הדבר** הקשה על הפיקוח.\n\nהחברה הפסיקה לפרסם את נתוני הבדיקה. **הפסקת הפרסום** הקשתה על הפיקוח.\n:::\n\nבשתי הגרסאות ההפניה היא להפסקת הפרסום. הגרסה השנייה נותנת לתוכן שם מפורש ולכן עשויה להיות ברורה יותר, במיוחד לאחר משפט ארוך.\n\nמבחינה דקדוקית, **הדבר** הוא זכר יחיד: **הדבר הקשה**, **הדבר היה צפוי**. אם מחליפים אותו בצירוף אחר, ההתאם משתנה בהתאם: **הפסקת הפרסום הקשתה**.\n\nאפשר לבחור שם מסכם שמבהיר כיצד להבין את התוכן הקודם:\n\n- **ההחלטה** — כאשר מדובר בבחירה שהתקבלה.\n- **הטענה** — כאשר מדובר בתוכן שמישהו טוען לנכונותו.\n- **השינוי** — כאשר מדובר במעבר ממצב אחד לאחר.\n\nהבחירה אינה ניטרלית לגמרי: כינוי תוכן בשם **הטענה** אינו זהה להצגתו כ**עובדה**. אין לבחור שם מסכם רק כדי להימנע מחזרה.\n\n## 5. האמור: הפניה למה שנאמר או נכתב\n\n**הָאָמוּר** משמש בכתיבה רשמית להפניה לתוכן שכבר נאמר או נכתב. הדגש הוא על **תוכן הדברים הקודמים**, ולא רק על האירוע שהם מתארים. אפשר לצמצם את תחום ההפניה בעזרת מקום מפורש: **האמור לעיל**, **האמור בסעיף הקודם**, **האמור בפסקה השנייה**.\n\n:::example\nבסעיף הקודם נקבע כי ההרשמה תיסגר ביום חמישי. **האמור בסעיף הקודם** חל גם על מועמדים מחוץ לארץ.\n:::\n\nכאן הביטוי מפנה להוראה הכתובה. הוא אינו מפנה למילה „סעיף” ואינו מתאר את עצם כתיבת הסעיף.\n\nיש להבחין בין שני מבנים:\n\n| המבנה | התפקיד | דוגמה |\n| --- | --- | --- |\n| **האמור** בלי שם עצם מפורש | הפניה לתוכן שנאמר או נכתב | האמור לעיל מחייב בדיקה נוספת. |\n| שם עצם ואחריו **האמור** בנטייה מתאימה | זיהוי שם עצם שכבר הוזכר | המסמך האמור; ההחלטה האמורה; התנאים האמורים; ההוראות האמורות |\n\nאין לבלבל שימושים אלה עם **אמור + שם הפועל**: במשפט „הדוח **אמור להתפרסם** מחר”, „אמור” מביע ציפייה או תכנון ואינו מאזכר דברים קודמים.\n\n:::warning\n**האמור לעיל** אינו הופך הפניה עמומה למדויקת. אם קדמו לו כמה הוראות שונות, יש לציין את ההוראה או את הסעיף הרלוונטיים. בשיחה רגילה, **מה שנאמר קודם** יהיה לרוב טבעי יותר.\n:::\n\n## 6. בדיקת לכידות לפני שסוגרים את הטקסט\n\nכדאי לבדוק כל אזכור בשלושה צעדים:\n\n1. **מזהים את המקור:** שם עצם מסוים, מצב שלם או תוכן כתוב קודם?\n2. **בודקים את הצורה:** האם הכינוי והנשוא מתאימים? האם המשלב מתאים לטקסט?\n3. **בודקים את הקורא:** האם אפשר להציע מקור סביר אחר לאותו אזכור? אם כן, חוזרים על השם או מנסחים שם מסכם מדויק.\n\nלזכירה: **הוא והטיותיו** ממשיכים בדרך כלל את האזכור של שם עצם; **זה** יכול להפנות גם לתוכן שלם; **הדבר** מסכם לעיתים קרובות מצב בגוון רשמי יותר; **האמור** מפנה למה שנאמר או נכתב. הבחירה הטובה אינה בהכרח הקצרה ביותר, אלא זו שמאפשרת להבין מיד למה הכוונה.","he","C1",168,[13],{"id":14,"name":15,"level":10,"language":9,"isCompleted":16,"completionPercentage":17,"totalExercises":18,"completedExercises":17},"01a16963-aab3-7177-8b9f-20b56304d745","אזכור ברור במעבר מדיבור לכתיבה",false,0,4,"2026-10-23T15:31:42+00:00","2026-10-23T19:15:54+00:00",2,[],{"name":15,"slug":24,"language":9},"lkhidut-ve-arikhat-mishlav-c1",[],[27,38],{"@id":28,"@type":29,"id":30,"grammarPage":31,"title":32,"instructions":33,"displayOrder":17,"type":34,"questionCount":35,"blankCount":36,"isCompleted":16,"ogImageUrl":37},"\u002Fapi\u002Fgrammar_exercises\u002F01a16963-b643-756e-93e9-f87ef6df6f4e","GrammarExercise","01a16963-b643-756e-93e9-f87ef6df6f4e","\u002Fapi\u002Fgrammar_pages\u002F01a16963-aba3-7b26-a3e4-3b05822f6921","מזהים את המקור ושומרים על ההתאם","בחרו בכל רווח את ההשלמה המתאימה למקור האזכור ולמשמעות המפורשת בהקשר.","word_select",12,13,"\u002Fuploads\u002Fimages\u002Fgpimg_656eb766-7e11-4053-a2b4-184872d5caa7_hero.webp?v=1792769504",{"@id":39,"@type":29,"id":40,"grammarPage":31,"title":41,"instructions":42,"displayOrder":43,"type":34,"questionCount":35,"blankCount":35,"isCompleted":16,"ogImageUrl":44},"\u002Fapi\u002Fgrammar_exercises\u002F01a16963-b658-7580-b5c2-8333d425099a","01a16963-b658-7580-b5c2-8333d425099a","מסכמים תוכן ומדייקים הפניות בכתיבה","בחרו את ההשלמה השומרת על המשמעות, על ההתאם ועל הדיוק הנדרשים בהקשר.",1,"\u002Fuploads\u002Fimages\u002Fgpimg_757a6fa6-5f5d-4230-9d46-3764def202a8_hero.webp?v=1792769504",null]