[{"data":1,"prerenderedAt":-1},["ShallowReactive",2],{"grammar-page-he-zika-murkevet-kinui-khozer":3,"grammar-exercises-by-page-01a16963-afa9-7e22-ae5e-a5b8ec837c33":26,"exercise-list-path-he-none":62},{"id":4,"title":5,"slug":6,"seoDescription":7,"content":8,"language":9,"level":10,"displayOrder":11,"grammarTopics":12,"createdAt":19,"updatedAt":20,"totalExercises":21,"vocabularyLists":22,"primaryTopicHub":23,"readyImages":25},"01a16963-afa9-7e22-ae5e-a5b8ec837c33","פסוקיות זיקה מורכבות והכינוי החוזר","zika-murkevet-kinui-khozer","פסוקיות זיקה מורכבות בעברית: זיהוי תפקיד הכינוי החוזר, הבחנה בין כינוי נדרש לכינוי אפשרי, וקישור ברור לשם המתואר גם בשעבוד עמוק, לצד התאמה למשלב הכתוב.","בפסוקית זיקה מורכבת, המרחק בין השם המתואר לבין המקום שבו הוא משתלב במשפט עלול להקשות על הקריאה. הכינוי החוזר מסמן את הקשר הזה, אך לא בכל תפקיד תחבירי מעמדו זהה. נבחין בין כינוי נדרש, כינוי אפשרי וכינוי עודף, ונבחן כיצד לשמור על זיקה ברורה גם בתוך שעבוד נוסף.\n\n## 1. מזהים את התפקיד בתוך פסוקית הזיקה\n\n*כינוי חוזר* הוא כינוי בתוך פסוקית הזיקה המתייחס לשם שהפסוקית מתארת. כדי לקבוע את צורתו, יש לזהות את תפקיד השם **בתוך הפסוקית**, ולא את תפקידו במשפט העיקרי.\n\n:::example\n**שוחחתי עם החוקרת שהוועדה העניקה לה את הפרס.**\n\nבמשפט העיקרי: שוחחתי **עם החוקרת**.\n\nבתוך פסוקית הזיקה: הוועדה העניקה **לחוקרת** את הפרס.\n\nלכן הכינוי החוזר הוא **לה**, ולא *איתה*.\n:::\n\nהכינוי מתאים לשם המתואר במין ובמספר; מילת היחס נקבעת לפי המבנה שבו הוא מופיע:\n\n- החוקרת שהסתמכנו **עליה**;\n- החוקרים שהסתמכנו **עליהם**;\n- העדויות שהסתמכנו **עליהן**.\n\n## 2. מתי הכינוי נדרש, ומתי אפשר להשמיטו?\n\nהטבלה מתייחסת תחילה לפסוקיות זיקה פשוטות, ללא שעבוד פנימי נוסף.\n\n| תפקיד השם בתוך הפסוקית | דוגמה | מעמד הכינוי החוזר |\n| --- | --- | --- |\n| נושא | החוקרת **שפרסמה את המאמר** | בדרך הרגילה אין מוסיפים כינוי נושא |\n| מושא ישיר | המאמר **שקראתי** \u002F המאמר **שקראתי אותו** | שתי הדרכים אפשריות; בכתיבה ערוכה מרבים להשמיט את הכינוי |\n| משלים של מילת יחס | המאמר **שהסתמכתי עליו** | מילת היחס והכינוי נדרשים לשימור הקשר המסוים הזה |\n| שייכות בתוך צירוף שמני | החוקרת **שמאמרה זכה בפרס** \u002F החוקרת **שהמאמר שלה זכה בפרס** | כינוי השייכות מבטא את הקשר לחוקרת |\n\nבצירוף **החוקרת שפרסמה את המאמר**, השם *החוקרת* הוא הנושא המובן של *פרסמה*. בכתיבה ניטרלית אין צורך בניסוח *החוקרת שהיא פרסמה את המאמר*. כינוי כזה עשוי להופיע בדיבור או בהדגשה מיוחדת, אך אינו הדגם הרגיל כאן.\n\n:::note\nלא כל **הוא** או **היא** אחרי ש־ הוא כינוי חוזר מיותר. בצירוף **החוקרת שהיא גם רופאה**, המילה **היא** משמשת נושא גלוי במשפט שמני. אין להחיל עליו באופן מכני את דגם המשפט הפועלי *שפרסמה את המאמר*.\n:::\n\nגם השמטת **אותו** אינה גוררת השמטה של כל כינוי אחר: **המאמר שקראתי** הוא מבנה תקין, ואילו *המאמר שהסתמכתי* אינו מבטא כראוי את המבנה **להסתמך על משהו**.\n\n### מילת היחס בראש פסוקית הזיקה ומשלב כתוב\n\nאפשר להציב את מילת היחס הנטויה מיד אחרי מילת הזיקה. כך הקשר לשם המתואר מתברר כבר בפתח הפסוקית:\n\n| מבנה | דוגמה | שימוש ומשלב |\n| --- | --- | --- |\n| מילת היחס אחרי הפועל | המאמר **שהסתמכתי עליו** | טבעי בדיבור וגם בכתיבה |\n| מילת היחס בראש הפסוקית אחרי ש־ | המאמר **שעליו הסתמכתי** | נפוץ בכתיבה ערוכה; מציג מוקדם את הקשר למאמר |\n| מילת היחס בראש הפסוקית אחרי אשר | המאמר **אשר עליו הסתמכתי** | אופייני למשלב רשמי או ספרותי יותר |\n\nבשלוש החלופות נשמר המבנה **להסתמך על משהו**. גם ב־**החוקרת שלה העניקה הוועדה את הפרס**, הצורה **לה** היא מילת היחס ל־ עם כינוי המתייחס לחוקרת: הוועדה העניקה **לחוקרת** את הפרס. אין זו מילת שייכות בדוגמה הזאת.\n\n:::note\n**אֲשֶׁר** היא מילת זיקה הנכתבת בנפרד, ואילו **ש־** נצמדת למילה שאחריה: **המחקר אשר פורסם** לעומת **המחקר שפורסם**. ש־ תקינה גם בכתיבה רשמית; אין חובה להחליפה באשר. הבחירה באשר מעניקה לעיתים גוון רשמי או ספרותי, אך אינה משנה כשלעצמה את הצורך בכינוי חוזר.\n\nעם מילת יחס אפשר לכתוב **החדר שבו נערך הדיון** או **החדר אשר בו נערך הדיון**, וכן **המעבדה שבה נערך הניסוי** או **המעבדה אשר בה נערך הניסוי**. ההתאם נשמר בכל החלופות.\n:::\n\nהקדמת מילת היחס עשויה להקל על המעקב, במיוחד כשאחריה בא נושא ארוך: **המאמר שעליו הסתמכה הוועדה לבחינת תוכנית הלימודים**. עם זאת, סדר המילים לבדו אינו פותר עמימות באשר לשם המתואר.\n\n## 3. כינוי חוזר מעבר לגבול של פסוקית נוספת\n\nהכינוי החוזר אינו חייב להימצא מיד אחרי מילת הזיקה. הוא יכול להופיע בפסוקית פנימית, ושם למלא את התפקיד המקשר לשם המתואר.\n\n:::example\n**זו החוקרת שהעורך טען שהיא שינתה את מסקנות המחקר.**\n\nהשם המתואר: **החוקרת**.\n\nתוכן הטענה: **היא שינתה את מסקנות המחקר**.\n\nהכינוי **היא** נמצא בתוך פסוקית התוכן התלויה בפועל *טען*, ומקשר את הנושא שלה לחוקרת.\n:::\n\nכאן אין לפסול את **היא** לפי הכלל שניתן לפסוקית הפשוטה *החוקרת שפרסמה*. עומק השעבוד משנה את הסביבה התחבירית: כינוי נושא בפסוקית פנימית יכול להיות טבעי ותקין.\n\nגם במושא ישיר אפשר למצוא קשר מעבר לפסוקית אחת:\n\n- **זה המאמר שהעורכת אמרה שקראה.**\n- **זה המאמר שהעורכת אמרה שקראה אותו.**\n\nבשני המשפטים המאמר הוא הדבר שנקרא. הכינוי המפורש עשוי לסייע במעקב אחר הקשר, אך בדוגמה זו אינו חובה.\n\n:::warning\nאין כלל שלפיו בכל שעבוד עמוק חייב להופיע כינוי חוזר, וגם אין כלל שלפיו תמיד אפשר להשמיטו. יש לבדוק את תפקידו ואת סוג הפסוקית שבתוכה הוא נמצא.\n:::\n\n## 4. כשהקשר עובר בתוך פסוקית זמן\n\nיש סביבות שבהן הכינוי המפורש חשוב במיוחד, והשמטתו אינה יוצרת את אותו מבנה תקין שמתקבל ב־**המאמר שקראתי**.\n\n:::example\n**זה המאמר שנרדמתי בזמן שקראתי אותו.**\n\nהכינוי **אותו** נמצא בתוך פסוקית הזמן **בזמן שקראתי אותו**. הוא מבהיר שהקריאה הייתה במאמר המתואר.\n\nלעומת זאת, **זה המאמר שנרדמתי בזמן שקראתי** אינו חלופה ניטרלית תקינה לאותו קשר זיקה.\n:::\n\nהמשפט **נרדמתי בזמן שקראתי** תקין כשלעצמו: אפשר להשתמש בפועל *קראתי* בלי לציין מה נקרא. אבל אין להסיק מכך שהשמטת **אותו** משמרת גם את הקשר התחבירי ל־**המאמר** במשפט המורכב.\n\nההבחנה היא בין **מושא שאינו נאמר כלל** לבין **מקום חסר המקושר לשם המתואר בפסוקית זיקה**. לא כל מקום שבו אפשר להשמיט מושא מאפשר גם את סוג הקישור השני.\n\n## 5. התאם אינו מבטיח זיהוי חד־משמעי\n\nכינוי יכול להיות תקין מבחינת מין ומספר ועדיין להשאיר ספק באשר לשם שאליו הוא מתייחס.\n\n:::example\n**פגשתי את החוקרת שהעורכת שוחחה איתה לאחר שהיא הציגה את הממצאים.**\n\nהכינוי החוזר **איתה** מקשר את פסוקית הזיקה לחוקרת. אבל מי הציגה את הממצאים: החוקרת או העורכת? הכינוי **היא** יכול להתייחס לכל אחת מהן, בלי לפגוע בקשר הזיקה שמבטאת **איתה**.\n\nאם הכוונה לחוקרת, אפשר להבהיר:\n\n**פגשתי את החוקרת שהעורכת שוחחה איתה לאחר שהחוקרת הציגה את הממצאים.**\n\nאם הכוונה לעורכת:\n\n**פגשתי את החוקרת שהעורכת שוחחה איתה לאחר שהעורכת הציגה את הממצאים.**\n:::\n\nלעומת זאת, במשפט **פגשתי את החוקרת שהעורכת אמרה שהיא תציג את הממצאים**, הקריאה הרגילה של **היא** היא *החוקרת*: זהו הכינוי המקשר אליה את פסוקית הזיקה. אם מפרשים אותו כמתייחס לעורכת, לא נותר בפסוקית קשר תחבירי לחוקרת. לכן אין להציג זאת כשתי קריאות רגילות ושקולות.\n\nכדי למסור שהעורכת תציג את הממצאים, אפשר לפצל את המשפט ולשמור על דיבור עקיף: **פגשתי את החוקרת; העורכת אמרה שהיא עצמה תציג את הממצאים.** זהו ניסוח של שתי קביעות נפרדות, ולא פסוקית זיקה המתארת את החוקרת.\n\n:::tip\nכאשר שני שמות מתאימים לאותו כינוי, הוספת עוד כינוי אינה בהכרח הפתרון. אפשר לשנות את המבנה, לציין במפורש את מקור הדברים או לפצל את המשפט.\n:::\n\n## 6. בדיקה לפני ניסוח סופי\n\n1. **מזהים את השם המתואר:** למי או למה פסוקית הזיקה מתייחסת?\n2. **משחזרים את הקשר הפנימי:** קראתי את המאמר, הסתמכתי על המאמר, מאמרה של החוקרת זכה בפרס.\n3. **קובעים את התפקיד:** נושא, מושא ישיר, משלים של מילת יחס או שייכות.\n4. **בודקים את עומק השעבוד:** האם הכינוי נמצא בפסוקית הזיקה עצמה או בתוך פסוקית נוספת?\n5. **בודקים בהירות ומשלב:** האם ההשמטה תקינה, האם הכינוי מועיל, והאם ברור לאיזה שם הוא חוזר?\n\nהעיקרון המנחה: **הכינוי החוזר מסמן קשר תחבירי, לא רק התאמה במין ובמספר**. בחירתו או השמטתו צריכות לשמור הן על המבנה והן על יכולתו של הקורא לזהות את הקשר.","he","C1",159,[13],{"id":14,"name":15,"level":10,"language":9,"isCompleted":16,"completionPercentage":17,"totalExercises":18,"completedExercises":17},"01a16963-aabd-7d39-a1e2-26a645b2208e","קשרים ברורים בשעבוד עמוק",false,0,6,"2026-10-23T15:31:43+00:00","2026-10-23T19:15:54+00:00",4,[],{"name":15,"slug":24,"language":9},"zika-ve-shaabud-amok-c1",[],[27,37,44,53],{"@id":28,"@type":29,"id":30,"grammarPage":31,"title":32,"instructions":33,"displayOrder":17,"type":34,"questionCount":35,"blankCount":35,"isCompleted":16,"ogImageUrl":36},"\u002Fapi\u002Fgrammar_exercises\u002F01a16963-dbf8-7b0f-9fbf-e125cf9c3d6f","GrammarExercise","01a16963-dbf8-7b0f-9fbf-e125cf9c3d6f","\u002Fapi\u002Fgrammar_pages\u002F01a16963-afa9-7e22-ae5e-a5b8ec837c33","תפקיד הכינוי החוזר ומקומו בפסוקית","בחרו בהשלמה השומרת על הקשר התחבירי המתואר. בשאלות על ניסוח, התחשבו גם במשלב ובחלופות התקינות.","word_select",12,"\u002Fuploads\u002Fimages\u002Fgpimg_72f138db-7108-48b6-84bb-1477d62c999b_hero.webp?v=1792769514",{"@id":38,"@type":29,"id":39,"grammarPage":31,"title":40,"instructions":41,"displayOrder":42,"type":34,"questionCount":35,"blankCount":35,"isCompleted":16,"ogImageUrl":43},"\u002Fapi\u002Fgrammar_exercises\u002F01a16963-dc0d-73f8-8b39-1c01a94afaac","01a16963-dc0d-73f8-8b39-1c01a94afaac","זיקה בשעבוד נוסף ובהירות ההפניה","בחרו בהשלמה או בניתוח המתאימים לקשר הזיקה. שימו לב לפסוקיות פנימיות ולהבדל בין קשר תחבירי לבין הפניה עמומה.",1,"\u002Fuploads\u002Fimages\u002Fgpimg_4bcf505e-4e01-4c30-bd9d-3576e3f2fa39_hero.webp?v=1792769514",{"@id":45,"@type":29,"id":46,"grammarPage":31,"title":47,"instructions":48,"displayOrder":49,"type":50,"questionCount":51,"blankCount":51,"isCompleted":16,"ogImageUrl":52},"\u002Fapi\u002Fgrammar_exercises\u002F01a16963-dc24-7e9f-a109-20195653cbdd","01a16963-dc24-7e9f-a109-20195653cbdd","בניית פסוקיות זיקה וקישור לשם המתואר","סדרו את האריחים למשפט שלם. בכל שאלה יש אריח עודף; שמרו על הקשר בין פסוקית הזיקה לשם המתואר.",2,"sentence_builder",10,"\u002Fuploads\u002Fimages\u002Fgpimg_dea1e79d-05a5-45f9-be61-2a919c14a4a5_hero.webp?v=1792769514",{"@id":54,"@type":29,"id":55,"grammarPage":31,"title":56,"instructions":57,"displayOrder":58,"type":59,"questionCount":60,"blankCount":17,"isCompleted":16,"ogImageUrl":61},"\u002Fapi\u002Fgrammar_exercises\u002F01a16963-dc36-76ee-88f2-960f290765c7","01a16963-dc36-76ee-88f2-960f290765c7","הכינוי החוזר: התאמה ותפקיד בפסוקית","בכל משפט יש מילה שגויה אחת. סמנו אותה ובחרו את התיקון המתאים.",3,"find_and_fix",8,"\u002Fuploads\u002Fimages\u002Fgpimg_abc0e160-966d-459b-b05c-b097efa66ad3_hero.webp?v=1792769514",null]