אין בנטייה: איני, אינו ואינם
צורות הנטייה של אין: איני, אינו ואינם. התאמה לנושא בגוף, במין ובמספר, שלילה בהווה וההבדל בין אין, לא והצורות הנטויות בכתיבה ובדיבור רשמי, עם דוגמאות.
הצורות אֵינִי, אֵינוֹ ואֵינָם משמשות לשלילה, בעיקר בכתיבה ובדיבור רשמי. הן מאפשרות לומר, למשל, שמישהו אינו מבין או שדבר מסוים אינו מתאים. נלמד להתאים אותן לנושא ולהבחין ביניהן לבין לא ו־אין.
אותה שלילה, משלב אחר
בשיחה רגילה אומרים בדרך כלל אני לא מבין. בכתיבה ובדיבור רשמי אפשר לומר איני מבין. במשפט הזה המשמעות הבסיסית אינה משתנה; ההבדל הוא בעיקר במשלב.
בשיחה: אני לא מבינה את השאלה.
בכתיבה רשמית: איני מבינה את השאלה.
בשיחה: המשרד לא פתוח היום.
בהודעה רשמית: המשרד אינו פתוח היום.
הצורות האלה נפוצות בהודעות, במכתבים ובטקסטים עיוניים. אין צורך להשתמש בהן בכל משפט: לא מתאימה גם לכתיבה.
התאמת הצורה לנושא
למילה אין יש צורות נטייה לפי גוף, מין ומספר. בוחרים את הצורה לפי הנושא: מי או מה שעליו מדברים.
| הנושא | צורת השלילה | דוגמה |
|---|---|---|
| אני | אֵינִי | איני מבין. / איני מבינה. |
| אתה | אֵינְךָ | אינך מוכן. |
| את | אֵינֵךְ | אינך מוכנה. |
| הוא | אֵינוֹ | הוא אינו עובד היום. |
| היא | אֵינָהּ | היא אינה עובדת היום. |
| אנחנו | אֵינֶנּוּ | איננו מסכימים. / איננו מסכימות. |
| אתם | אֵינְכֶם | אינכם רשומים. |
| אתן | אֵינְכֶן | אינכן רשומות. |
| הם | אֵינָם | הם אינם בבית. |
| הן | אֵינָן | הן אינן בבית. |
גם המילה שאחרי צורת השלילה צריכה להתאים לנושא כשיש לה צורות מין ומספר: הילד אינו מוכן, הילדה אינה מוכנה, הילדות אינן מוכנות.
גם אֵינֶנִּי תקינה במקום אֵינִי: אינני יודע.
הצורה אֵינֶנּוּ משמשת גם במשמעות של אֵינוֹ. לכן ההקשר חשוב: אנחנו איננו מוכנים, אבל הוא איננו מוכן.
מה אפשר לשלול בצורות האלה?
משתמשים בצורות הנטויות לפני כמה סוגים של מילים וצירופים:
- פועל בהווה: דנה אינה עובדת בימי שישי.
- שם תואר: הפתרון אינו פשוט.
- שם עצם: יעל אינה רופאה.
- צירוף המציין מקום: הספר אינו על המדף.
עם פועל בהווה אפשר לשלול גם הרגל, ולא רק פעולה שקורית עכשיו.
הרגל: רון אינו שותה קפה.
מצב עכשיו: רון אינו מרגיש טוב היום.
זהות: רון אינו המנהל של החנות.
בגוף ראשון ושני אפשר לעיתים קרובות לוותר על כינוי הגוף, כי צורת השלילה כבר מציינת אותו: איני מסכימה, אינכם חייבים להמתין. אפשר גם להשאיר אותו לצורך הדגשה: אני איני מסכימה.
Quick check
Try one question now.
Check your answer when you are ready. No sign-in needed.
ההבדל בין אין לבין אינו
אין בלי סיומת מציינת בדרך כלל שמשהו אינו קיים או אינו נמצא במקום מסוים. היא משמשת גם במבני שייכות שכבר מוכרים לנו: אין לי זמן.
לעומת זאת, אינו ושאר הצורות הנטויות יכולות לשלול מידע על נושא מסוים.
| המשפט | מה הוא אומר? |
|---|---|
| אין ספר על השולחן. | על השולחן לא נמצא שום ספר. |
| הספר אינו על השולחן. | מדברים על ספר מסוים; הוא לא נמצא על השולחן. |
| אין לי מכונית. | אין מכונית ששייכת לי. |
| המכונית אינה שלי. | המכונית המסוימת הזאת לא שייכת לי. |
כדי לומר שאין ברשותי זמן, אומרים אין לי זמן, ולא איני זמן. הסיומת של איני מציינת את הנושא „אני”; היא אינה מחליפה את לי.
מתי נשארים עם לא?
אין להחליף כל לא בצורה נטויה של אין. בשלילה רגילה של פועל בעבר או בעתיד משתמשים ב־לא.
| הזמן | דוגמה |
|---|---|
| הווה | היא אינה מגיעה לפגישות האלה. |
| עבר | היא לא הגיעה לפגישה אתמול. |
| עתיד | היא לא תגיע לפגישה מחר. |
✗ היא אינה הגיעה אתמול.
✓ היא לא הגיעה אתמול.
הגיעה היא צורת עבר, ולכן אין מצרפים אליה כאן אינה.
בדיקה קצרה לפני השימוש
- מה שוללים? קיום או שייכות: אין מקום, אין לי מקום. מידע על נושא מסוים: המקום אינו פנוי.
- מהי צורת הפועל? עם עבר ועתיד משתמשים בשלילה הרגילה לא. עם הווה אפשר להשתמש בצורה נטויה של אין.
- מי הנושא? מתאימים את צורת השלילה: אני איני, היא אינה, הם אינם.
- מה המשלב? בשיחה רגילה נפוצה לא; בכתיבה ובדיבור רשמי נפוצות גם איני, אינו, אינם ושאר הצורות.
לזכירה: אני לא מבינה — איני מבינה; הוא לא מוכן — הוא אינו מוכן; הן לא כאן — הן אינן כאן.
You reached the end
You reached the endNow make it stick.
Save your progress, or start the exercises. Practice with detailed feedback after you submit, or save your progress and come back.
Was this lesson helpful?
Last updated October 23, 2026