שיכול והידמות בבניין התפעל
זיהוי שיכול והידמות בבניין התפעל: סדר העיצורים, השינויים בתי״ו הבניין, הקשר לשורש והכתיב הנכון, עם דוגמאות מנוקדות והטיות שימושיות בעבר, בהווה ובעתיד.
לזהות את התפעל גם כשהצורה משתנה
בפעלים כמו הִשְׁתַּמֵּשׁ, הִצְטָרֵף ו־הִזְדַּקֵּן, בניין התפעל אינו נראה בדיוק כמו הִתְלַבֵּשׁ. הסיבה היא שינויים בסדר העיצורים או בצורתם. הכרת השינויים עוזרת לזהות את הבניין ואת השורש, לכתוב נכון ולהטות פעלים מוכרים.
נתמקד בשני תהליכים:
- שיכול עיצורים: שני עיצורים מחליפים מקום.
- הידמות עיצורים: עיצור נעשה דומה לעיצור סמוך, ולעיתים מתלכד איתו.
נועה הִשְׁתַּמְּשָׁה במחשב שלי.
אורי הִצְטָרֵף לקבוצה.
סבא הִזְדַּקֵּן, אבל הוא עדיין מטייל בכל יום.
שלושת הפעלים הם בבניין התפעל, אף שאין בהם רצף גלוי של הִתְ בתחילת המילה.
שיכול לפני שׁ, שׂ וס
בצורה הרגילה של התפעל, תי״ו הבניין באה לפני העיצור הראשון של השורש: הִתְלַבֵּשׁ, מן השורש ל־ב־שׁ.
כאשר העיצור הראשון של השורש הוא שׁ, שׂ או ס, הוא מופיע לפני תי״ו הבניין. תי״ו הבניין לא נעלמת: מקומה משתנה.
| תחילת השורש | שורש | פועל בעבר, הוא | סדר העיצורים אחרי ה״א |
|---|---|---|---|
| שׁ | שׁ־מ־שׁ | הִשְׁתַּמֵּשׁ | שׁ ואחריה ת |
| שׂ | שׂ־כ־ר | הִשְׂתַּכֵּר | שׂ ואחריה ת |
| ס | ס־ד־ר | הִסְתַּדֵּר | ס ואחריה ת |
הִשְׂתַּכֵּר בשׂי״ן פירושו הרוויח, קיבל שכר: הוא השתכר היטב בעבודתו. לעומתו, הִשְׁתַּכֵּר בשׁי״ן פירושו נעשה שיכור. בכתיב לא מנוקד שתי הצורות נכתבות השתכר, וההקשר מבהיר את המשמעות.
למשל, בפועל הִסְתַּדֵּר הסמ״ך שייכת לשורש, ואילו התי״ו שאחריה שייכת לבניין.
הכלל נוגע לעיצור הראשון של השורש. בפועל הִתְלַבֵּשׁ השי״ן נמצאת בסוף השורש, ולכן היא אינה גורמת לשיכול.
צ וז: שיכול וגם הידמות
לפני צ ולפני ז מתרחשים שני שינויים יחד: העיצור הראשון של השורש עובר לפני תי״ו הבניין, וגם התי״ו עצמה משתנה.
| תחילת השורש | השינוי בתי״ו הבניין | שורש | הצורה המתקבלת |
|---|---|---|---|
| צ | ת הופכת לט | צ־ר־ף | הִצְטָרֵף |
| צ | ת הופכת לט | צ־ל־ם | הִצְטַלֵּם |
| ז | ת הופכת לד | ז־ק־ן | הִזְדַּקֵּן |
ב־הִצְטָרֵף, הטי״ת היא חלק מצורת הבניין, ולא מן השורש. ב־הִזְדַּקֵּן, הדל״ת ממלאת אותו תפקיד.
יעל הִצְטַלְּמָה ליד הים. השורש הוא צ־ל־ם, ולא צ־ט־ל־ם.
הכלב הִזְדַּקֵּן בשנים האחרונות. השורש הוא ז־ק־ן, ולא ז־ד־ק־ן.
כדי לזכור את הכתיב, חפשו את הצירופים צט ו־זד בפעלים האלה. השיכול משנה את הסדר; ההידמות משנה גם את העיצור.
Quick check
Try one question now.
Check your answer when you are ready. No sign-in needed.
הידמות מלאה: התי״ו מתלכדת עם עיצור השורש
בחלק מפועלי התפעל תי״ו הבניין מידמה לגמרי לעיצור הראשון של השורש. בכתיב מופיעה אות אחת במקום שתי אותיות נפרדות, ובניקוד מסומן בה דגש חזק.
| שורש | פועל בהתפעל | מה קרה לתי״ו הבניין? |
|---|---|---|
| ד־ר־ד־ר | הִדַּרְדֵּר | התלכדה עם הדל״ת |
| ט־ה־ר | הִטַּהֵר | התלכדה עם הטי״ת |
| ת־מ־ם | הִתַּמֵּם | התלכדה עם תי״ו השורש |
כאשר השורש מתחיל בתי״ו, כמו ת־מ־ם, שני העיצורים זהים מלכתחילה: תי״ו הבניין ותי״ו השורש מתלכדות לתי״ו אחת בעלת דגש חזק. הִתַּמֵּם פירושו העמיד פנים שהוא תמים או שאינו מבין.
מצב הכביש הִדַּרְדֵּר בחורף האחרון — הפועל בבניין התפעל, אף שאין תי״ו נפרדת בכתיב.
האיש הִטַּהֵר בטבילה — גם כאן הפועל בהתפעל, אף שאין תי״ו נפרדת בכתיב.
כששאלו אותו מי שבר את הכוס, הוא הִתַּמֵּם ואמר שאינו יודע — התי״ו האחת מייצגת את התלכדות שתי התי״וים.
משלב ושימוש בעברית הישראלית: הִטַּהֵר משמש בעיקר בהקשרים דתיים או בלשון ספרותית; הִדַּרְדֵּר שימושי גם בחיי היום־יום. בפעלים רבים ששורשם מתחיל בדל״ת או בטי״ת תי״ו הבניין נשמרת, למשל הִתְדַּפֵּק ו־הִתְטַלְטֵל. יש גם פעלים המשמשים בשתי צורות, למשל הִדַּרְדֵּר ו־הִתְדַּרְדֵּר.
את הצורות האלה לומדים עם הפועל המסוים; אין למחוק תי״ו מכל פועל שמתחיל בעיצור דומה. בעברית הישראלית הרגילה הדגש החזק בדרך כלל אינו נשמע כהכפלה של העיצור, אבל הוא חשוב להבנת הצורה המנוקדת.
השינוי נשמר בנטייה
השיכול וההידמות אינם מיוחדים לזמן עבר. הם נשמרים גם בהווה, בעתיד ובשם הפועל. תחילת המילה משתנה לפי הצורה הדקדוקית, אבל סדר עיצורי השורש ותוספת הבניין נשאר כפי שמופיע בטבלה.
| שורש | עבר: הוא | הווה: הוא | עתיד: הוא | שם הפועל |
|---|---|---|---|---|
| שׁ־מ־שׁ | הִשְׁתַּמֵּשׁ | מִשְׁתַּמֵּשׁ | יִשְׁתַּמֵּשׁ | לְהִשְׁתַּמֵּשׁ |
| ס־ד־ר | הִסְתַּדֵּר | מִסְתַּדֵּר | יִסְתַּדֵּר | לְהִסְתַּדֵּר |
| צ־ר־ף | הִצְטָרֵף | מִצְטָרֵף | יִצְטָרֵף | לְהִצְטָרֵף |
| ז־ק־ן | הִזְדַּקֵּן | מִזְדַּקֵּן | יִזְדַּקֵּן | לְהִזְדַּקֵּן |
| ט־ה־ר | הִטַּהֵר | מִטַּהֵר | יִטַּהֵר | לְהִטַּהֵר |
אין להחזיר את תי״ו הבניין למקומה הרגיל כשמטים את הפועל.
✓ מחר דנה תִּצְטָרֵף אלינו.
✗ מחר דנה תתצרף אלינו.
בתי״ו הראשונה של תִּצְטָרֵף מסומנת צורת העתיד; הטי״ת שאחרי הצד״י מקורה בתי״ו של בניין התפעל.
דרך קצרה לזיהוי ולכתיבה
- חפשו את השורש בעזרת פועל מוכר מאותה משפחה: צֵרֵף — הִצְטָרֵף, סִדֵּר — הִסְתַּדֵּר.
- בדקו את העיצור הראשון של השורש: לפני שׁ, שׂ וס יש שיכול; לפני צ וז יש גם שינוי של תי״ו הבניין.
- זכרו שבצורות כמו הִטַּהֵר התי״ו התלכדה עם עיצור השורש, והדגש מסמן זאת בניקוד.
- שמרו על הצורה גם בנטייה: הִצְטָרֵף — מִצְטָרֵף — יִצְטָרֵף.
אלה כללים לזיהוי ולנטייה של פעלים קיימים בהתפעל, לא דרך ליצור פועל חדש מכל שורש. השינוי בצורה גם אינו קובע לבדו את משמעות הפועל.
You reached the end
You reached the endNow make it stick.
Save your progress, or start the exercises. Practice with detailed feedback after you submit, or save your progress and come back.
Was this lesson helpful?
Vocabulary in this lesson
13 words, ready to study.
Play a word to hear it, then mark it as known — or save it to study later.
Save any of these 13 words and review them later.
פעלים בהתפעל עם שיכול והידמות
13 wordsLast updated October 23, 2026