כינוי קניין כפול: ספרו של הסופר
כינוי קניין כפול בעברית: התאמת הכינוי החבור לבעל השייכות, יידוע שם העצם, מיקום התואר והבחירה בין ספרו של הסופר לספר של הסופר לפי ההקשר והמשלב.
הצירוף סִפְרוֹ של הסופר מציין את הקשר לסופר פעמיים: בכינוי החבור ־וֹ ובצירוף של הסופר. המבנה, המכונה גם סמיכות כפולה, מאפשר לבחור כיצד להציג שייכות וקשרים אחרים, בהתאם להקשר ולמשלב.
קשר אחד, שני ביטויים
במבנה הזה הכינוי החבור והשם שאחרי של מתייחסים לאותו בעל שייכות. אין מדובר בשני בעלים שונים.
ספרו של הסופר יצא לאור אתמול.
הכינוי ־וֹ מתייחס לסופר הנזכר בהמשך. במשפט הזה הקשר הוא בין ספר למחברו, ולא בהכרח בין חפץ למי שמחזיק בו.
המונח שייכות כולל כאן כמה סוגי קשרים:
- בעלות: מכוניתה של השכנה.
- יצירה: שיריה של המשוררת.
- קרבה משפחתית: אחיו של המנהל.
- קשר בין אדם לעמדה: דעתה של החוקרת.
הכפילות היא בצורת הביטוי, לא במשמעות: היא אינה מוסיפה כשלעצמה בעלות חזקה יותר או הדגשה מיוחדת.
התאמת הכינוי לבעל השייכות
המבנה הבסיסי הוא שם עצם בכינוי קניין חבור + של + בעל השייכות. הכינוי מתאים במין ובמספר לבעל השייכות; צורת שם העצם מראה אם מדובר בדבר אחד או בכמה דברים.
| הצירוף | בעל השייכות | מספר הספרים |
|---|---|---|
| סִפְרוֹ של הסופר | זכר יחיד | אחד |
| סִפְרָהּ של הסופרת | נקבה יחידה | אחד |
| סְפָרָיו של הסופר | זכר יחיד | כמה |
| סְפָרֶיהָ של הסופרת | נקבה יחידה | כמה |
| סִפְרָם של הסופרים | זכר רבים | אחד |
| סִפְרָן של הסופרות | נקבה רבות | אחד |
| סִפְרֵיהֶם של הסופרים | זכר רבים | כמה |
| סִפְרֵיהֶן של הסופרות | נקבה רבות | כמה |
בעל השייכות שאחרי של הוא בדרך כלל מיודע: ספרו של הסופר, ספרה של דנה. כשמציגים סופר לא־מיודע, הצירוף הרגיל הוא ספר של סופר, ולא ספרו של סופר. עם זאת, אין כאן איסור מוחלט: בעל שייכות לא־מיודע מופיע גם במבנה הכפול, במיוחד כשהוא מורחב בתיאור, כגון סיפורו של סופר צעיר, או בצירופים בעלי משמעות כללית, כגון חייו של אדם.
כאשר הסופרת היא בעלת הספר, כותבים ספרה של הסופרת, ולא ספרו של הסופרת. מינו הדקדוקי של השם ספר אינו קובע את מין כינוי הקניין; הכינוי מתייחס לסופרת.
יידוע ומיקום התואר
שם העצם בעל כינוי הקניין נחשב מיודע. לכן אין מוסיפים לו ה״א הידיעה, ותואר המתאר אותו בא ביידוע ומתאים לו במין ובמספר.
ספרה החדש של הסופרת זכה בפרס.
ספריה החדשים של הסופרת זכו בפרס.
בשני המשפטים התואר מתאר את הספר או את הספרים, ולא את הסופרת.
מיקום התואר יכול להבהיר למי הוא מתייחס:
| הצירוף | מה מתואר? |
|---|---|
| ספרו החדש של הסופר | הספר חדש |
| ספרו של הסופר הצעיר | הסופר צעיר |
| ספרו החדש של הסופר הצעיר | הספר חדש והסופר צעיר |
כששני השמות באותו מין ובאותו מספר, תואר בסוף הצירוף עלול ליצור עמימות. כדי להבהיר שהתואר מתאר את הספר, עדיף להצמיד אותו אליו: ספרו המפורסם של הסופר, ולא להסתמך על הצירוף ספרו של הסופר המפורסם.
Quick check
Try one question now.
Check your answer when you are ready. No sign-in needed.
הבחירה בין מבנים קרובים
בכתיבה עיונית, עיתונאית וספרותית שכיחים צירופים כגון עמדתו של השר, מסקנתה של הוועדה ויצירותיו של האמן. בשיחה יומיומית אפשר לעיתים קרובות לבחור בצירוף פשוט עם של.
| מבנה | דוגמה | אופי השימוש |
|---|---|---|
| שם מיודע עם של | הספר של הסופר | טבעי בדיבור ובכתיבה |
| כינוי קניין כפול | ספרו של הסופר | שכיח במיוחד בכתיבה ערוכה |
| סמיכות | ספר הסופר | דחוס יותר; טבעיותו תלויה בצירוף ובהקשר |
ההבחנה אינה מוחלטת. אמא שלה טבעי מאוד בדיבור, וגם אמו של דני עשוי להופיע בשיחה. אין צורך להחליף כל צירוף עם של בכינוי קניין כפול כדי לכתוב במשלב גבוה.
לא כל צירוף עם של ניתן להחלפה בלי שינוי במשמעות. קניתי ספר של הסופר יכול להציג ספר שטרם זוהה. קניתי את ספרו של הסופר מציג את הספר כמיודע. כשצריך לשמור במפורש על משמעות לא־מיודעת, אפשר לומר קניתי אחד מספריו של הסופר.
מה המבנה אינו פותר
כינוי הקניין הכפול אינו קובע לבדו מהו הקשר בין שני השמות. לעיתים נדרש ניסוח מפורש יותר.
תמונתו של הסופר תלויה במסדרון.
ללא הקשר, ייתכן שזו תמונה שהסופר מופיע בה, תמונה שיצר או תמונה השייכת לו. אם ההבחנה חשובה, אפשר לכתוב:
- התמונה שבה הסופר מופיע תלויה במסדרון.
- התמונה שהסופר צילם תלויה במסדרון.
- התמונה השייכת לסופר תלויה במסדרון.
גם הרחבה של בעל השייכות דורשת תשומת לב:
עמדתה של מנהלת המחלקה הוצגה בישיבה.
הכינוי ־הּ מתייחס למנהלת, שהיא בעלת העמדה. אין לקבוע את ההתאם רק לפי המילה האחרונה בצירוף. כך גם: עמדתו של מנהל המחלקה.
בדיקה לפני ניסוח
- מזהים את בעל השייכות: למי מתייחס הכינוי החבור?
- מתאימים אליו את הכינוי, ובודקים בנפרד את מספר הדברים השייכים לו.
- זוכרים ששם העצם בעל הכינוי מיודע, ומתאימים לו את התואר.
- בודקים שהבחירה במבנה מתאימה למשלב ואינה משנה יידוע או משמעות רצויים.
- אם הקשר או תחום התואר עמומים, מנסחים אותם במפורש.
ספרה החדש של הסופרת מדגים את העיקרון: הכינוי מפנה לסופרת, התואר מתאר את הספר, והצירוף כולו מציג ספר מיודע.
You reached the end
You reached the endNow make it stick.
Save your progress, or start the exercises. Practice with detailed feedback after you submit, or save your progress and come back.
Was this lesson helpful?
Last updated October 23, 2026