A2 · ElementaryLesson 2 of 3

ש־ לתיאור אדם או דבר

שימוש בש־ לתיאור אדם או דבר: חיבור משפטים קצרים, התאמת הפועל לשם המתואר וזיהוי מי עושה את הפעולה, עם דוגמאות לתיאור אנשים וחפצים בהווה ובעבר.

כדי להסביר על איזה אדם או דבר מדברים, אפשר להוסיף תיאור עם ש־: האיש שגר כאן, הספר שאני קוראת. נלמד לחבר משפטים קצרים ולהבין מי עושה את הפעולה.

איזה אדם? איזה דבר?

התיאור עם ש־ בא אחרי שם העצם. הוא עוזר להבין על מי או על מה מדברים.

איזו אישה? — האישה שעובדת בחנות.

איזה ספר? — הספר שאני קוראת עכשיו.

זאת האישה שעובדת בחנות.

זה הספר שאני קוראת עכשיו.

ש־ מתאימה גם לאדם וגם לדבר, גם ליחיד וגם לרבים.

איך מחברים עם ש־?

כותבים ש־ בתחילת התיאור, צמוד למילה הבאה, בלי רווח. הניקוד של ש־ הוא בדרך כלל שֶׁ.

שני משפטים קצרים משפט עם ש־
יש כאן ילד. הילד מחכה לאבא. יש כאן ילד שמחכה לאבא.
אני מכירה אישה. האישה עובדת בבית הספר. אני מכירה אישה שעובדת בבית הספר.
קניתי ספר. הספר מתאים לילדים. קניתי ספר שמתאים לילדים.

לא חוזרים על שם העצם בתוך התיאור: במקום לומר שוב הילד, כותבים שמחכה לאבא.

אפשר להוסיף תיאור גם לשם בלי ה״א הידיעה וגם לשם עם ה״א הידיעה:

אני מחפשת ספר שמסביר את המילים.

מצאתי את הספר שמסביר את המילים.

ש־ אינה מחייבת להוסיף ה״א הידיעה לשם.

כשהאדם או הדבר עושים את הפעולה

בצירוף הילדה שגרה כאן, הילדה היא מי שגרה כאן. בהווה, הפועל שבתיאור מתאים לשם העצם במין ובמספר.

שם העצם התיאור
הילד שגר כאן
הילדה שגרה כאן
הילדים שגרים כאן
הילדות שגרות כאן

אני מכירה את הילדים שגרים כאן.

זאת החנות שמוכרת לחם טרי.

במבנה הבסיסי הזה לא מוסיפים כינוי גוף שחוזר על האדם שעושה את הפעולה.

✓ הילדה שגרה כאן היא חברה שלי.

לא צריך להוסיף היא אחרי ש־: הילדה עצמה היא מי שגרה כאן.

Quick check

Try one question now.

1
חברו: יש לי שכן. השכן מנגן בגיטרה. יש לי שכן בגיטרה.

Check your answer when you are ready. No sign-in needed.

כשמישהו אחר עושה את הפעולה

לפעמים שם העצם שלפני ש־ אינו עושה את הפעולה.

הספר שאני קוראת: אני קוראת את הספר. הספר אינו קורא.

שני משפטים קצרים משפט עם ש־
זה הספר. אני קוראת את הספר. זה הספר שאני קוראת.
זאת העוגה. דנה הכינה את העוגה. זאת העוגה שדנה הכינה.
אלה התלמידים. המורה פגשה את התלמידים. אלה התלמידים שהמורה פגשה.

בדוגמאות האלה לא צריך לחזור על הספר, העוגה או התלמידים בסוף התיאור.

כדי לבחור את צורת הפועל, שואלים: מי עושה את הפעולה?

במשפט אלה התלמידים שהמורה פגשה, המורה עשתה את הפעולה. לכן אומרים פגשה, ולא פגשו.

בדיקה קצרה לפני שמדברים

  1. בוחרים אדם או דבר: האישה, הספר.
  2. מוסיפים אחריו תיאור שמתחיל ב־ש־.
  3. בודקים מי עושה את הפעולה ובוחרים את צורת הפועל המתאימה.
  • האישה שעובדת כאן — האישה עובדת כאן.
  • הספר שהאישה קוראת — האישה קוראת את הספר.

אותה ש־, אבל בכל תיאור חשוב להבין מי עושה מה.

You reached the end

You reached the end

Now make it stick.

Save your progress, or start the exercises. Practice with detailed feedback after you submit, or save your progress and come back.

Practice exercises

Was this lesson helpful?

Last updated October 23, 2026