יידוע בסמיכות: בית הספר
יידוע בצירופי סמיכות כמו בית הספר ותחנת הרכבת: הוספת ה״א למילה השנייה, שמירת צורת המילה הראשונה והבחנה בין צירוף כללי לצירוף מיודע בשיחה ובכתיבה.
מה ההבדל בין בית ספר לבית הספר?
בֵּית סֵפֶר הוא צירוף סמיכות. כשמדברים על בית ספר מסוים, וברור מההקשר איזה בית ספר, משתמשים בצירוף המיודע בֵּית הַסֵּפֶר. נלמד איפה מוסיפים את ה״א הידיעה ומה נשאר בלי שינוי.
יש בית ספר ליד הבית שלי. בית הספר הזה קטן.
במשפט הראשון מציגים בית ספר. במשפט השני כבר ברור על איזה בית ספר מדברים.
איפה מוסיפים את ה״א הידיעה?
בצירוף סמיכות בן שתי מילים, מוסיפים את ה״א הידיעה למילה השנייה, ולא לראשונה. כך הצירוף כולו נעשה מיודע.
המילה הראשונה נקראת נסמך, והמילה השנייה נקראת סומך.
| בלי ה״א הידיעה | עם ה״א הידיעה | איפה נוספה ה״א? |
|---|---|---|
| בֵּית סֵפֶר | בֵּית הַסֵּפֶר | לפני ספר |
| תַּחֲנַת רַכֶּבֶת | תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת | לפני רכבת |
| דֶּלֶת כְּנִיסָה | דֶּלֶת הַכְּנִיסָה | לפני כניסה |
ה״א מופיעה במילה השנייה, אבל היידוע שייך לכל הצירוף. למשל, תחנת הרכבת היא תחנה מסוימת, ולא רק רכבת מסוימת.
מוסיפים תואר לצירוף
כשתואר מתאר את המילה הראשונה בצירוף, הוא בא אחרי הצירוף כולו ומתאים למילה הראשונה במין ובמספר. אם הצירוף מיודע, גם התואר מקבל ה״א הידיעה.
| בלי יידוע | עם יידוע |
|---|---|
| בית ספר גדול | בית הספר הגדול |
| תחנת רכבת חדשה | תחנת הרכבת החדשה |
גדול מתאים ל־בית, שהוא זכר. חדשה מתאימה ל־תחנה, שהיא נקבה: כשמתארים את התחנה אומרים תחנת הרכבת החדשה, ולא תחנת הרכבת החדש.
מוסיפים מילת יחס לפני הצירוף
מילות היחס ב־ ו־ל־ מתחברות למילה הראשונה. ה״א הידיעה נשארת במילה השנייה, ולכן אינה מתמזגת עם מילת היחס.
הילדים לומדים בבית הספר.
אנחנו הולכים לתחנת הרכבת.
המילה הראשונה נשארת בצורת הסמיכות
כשמוסיפים יידוע, לא משנים את צורת המילה הראשונה. למשל, תַּחֲנַת נשארת תַּחֲנַת גם בצירוף תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת.
כדי ליידע את הצירוף בית ספר:
- נכון: בית הספר.
- לא תקני: הבית ספר. הצורה הזאת נשמעת בדיבור לא פורמלי, אך בכתיבה תקנית משתמשים ב־בית הספר.
- לא נכון: הבית הספר.
כדי ליידע את הצירוף תחנת רכבת, אומרים תחנת הרכבת, ולא התחנת רכבת או תחנה הרכבת.
Quick check
Try one question now.
Check your answer when you are ready. No sign-in needed.
משתמשים ביידוע לפי ההקשר
אפשר להשתמש בצירוף מיודע אחרי שכבר הזכרנו אותו. אפשר גם להשתמש בו כשהמצב ברור לשני האנשים בשיחה.
אחרי אזכור ראשון:
יש כאן תחנת רכבת. תחנת הרכבת קרובה למלון.
כשהמקום כבר ברור:
אבא אומר לבת שלו בבוקר: בית הספר פתוח היום.
שניהם יודעים על איזה בית ספר הוא מדבר.
אם המילה השנייה היא שם פרטי, הצירוף כבר מיודע: רחוב הרצל, עיריית חיפה. לא מוסיפים ה״א לשם הפרטי. לשייכות אישית, בשיחה רגילה טבעי לומר התיק של דנה.
איך בודקים את הצירוף?
- מזהים את שתי המילים בצירוף הסמיכות: תחנת + רכבת.
- בודקים אם רוצים צירוף מיודע.
- מוסיפים ה״א למילה השנייה: תחנת הרכבת.
- משאירים את המילה הראשונה בצורת הסמיכות, בלי ה״א.
הכלל לזכירה: בית ספר — בית הספר; תחנת רכבת — תחנת הרכבת. ה״א הידיעה מופיעה במילה השנייה ומיידעת את הצירוף כולו.
You reached the end
You reached the endNow make it stick.
Save your progress, or start the exercises. Practice with detailed feedback after you submit, or save your progress and come back.
Was this lesson helpful?
Last updated October 23, 2026