C1 · Advanced

גזרת הכפולים בפעלים שכיחים ובכתיבה

גזרת הכפולים בפעלים שכיחים: זיהוי השורש בנטיות כגון הגן והקל, הבחנה בין עיצור שורש לסיומת, ושימוש מדויק בצורות הפועל, בכתיב מלא ובניקוד עזר בכתיבה.

By the flumi team About 6 min read 16 vocabulary words

גזרת הכפולים עשויה להסתיר אחת מאותיות השורש: הֵגֵן שייך לשורש ג־נ־נ, ו־הֵקֵל לשורש ק־ל־ל. בכתיבה מדויקת חשוב לזהות את השורש גם כשהוא אינו גלוי במלואו, לבחור נטייה מתאימה ולהבחין בין כתיב רגיל לניקוד שמבהיר את הצורה.

מה כפול בגזרת הכפולים?

בגזרת הכפולים, המכונה גם גזרת ע״ע, עי״ן הפועל ולמ״ד הפועל — העיצור השני והעיצור השלישי בשורש — זהות. למשל: מ־ד־ד, ג־נ־נ וק־ל־ל.

הכפילות היא תכונה של השורש, ולא בהכרח של המילה הכתובה. שתי אותיות השורש הזהות עשויות להופיע בנפרד, אך בצורות אחרות מופיעה בכתב אות אחת בלבד.

  • מָדַד: שתי הדל״תים נראות בכתב.
  • הֵגֵן: מופיעה נו״ן אחת, אף שהשורש הוא ג־נ־נ.
  • נָתַן: אינו שייך לגזרת הכפולים; בשורש נ־ת־נ זהות האות הראשונה והאחרונה, ולא שתי האחרונות.

אין לזהות את הגזרה לפי מספר האותיות במילה או לפי חזרה מקרית על אות. תחילה מפרידים בין אותיות השורש לבין מוספיות הבניין והנטייה.

דגמי נטייה בפעלים שכיחים

לא כל פועלי הגזרה נוטים באותה דרך. הטבלה מציגה צורות שימושיות של פעלים מסוימים; אין להסיק ממנה שכל שורש כפול מקבל את כל הדגמים האלה.

שורש בניין עבר: הוא עבר: אני הווה: הוא עתיד: הוא
מ־ד־ד קל מָדַד מָדַדְתִּי מוֹדֵד יִמְדֹּד
ג־נ־נ הפעיל הֵגֵן הֵגַנְתִּי מֵגֵן יָגֵן
ק־ל־ל הפעיל הֵקֵל הֵקַלְתִּי מֵקֵל יָקֵל
ס־ב־ב הפעיל הֵסֵב הֵסַבְתִּי מֵסֵב יָסֵב
ח־ל־ל הפעיל הֵחֵל הֵחַלְתִּי מֵחֵל יָחֵל
פ־ר־ר הפעיל הֵפֵר הֵפַרְתִּי מֵפֵר יָפֵר

ב־מָדַדְתִּי נשמרות שתי הדל״תים. לעומת זאת, ב־הֵגַנְתִּי, הֵקַלְתִּי ו־הֵסַבְתִּי אין מוסיפים בכתב אות שורש שנייה לפני הסיומת. גם התנועות משתנות: הֵגֵן — הֵגַנְתִּי, ולא רק הוספת סיומת לצורה הקצרה.

בצורות הבאות הכפילות מסומנת בדגש חזק באות השורש האחרונה, לפני סיומת שמתחילה בתנועה:

צורה ללא סיומת צורה עם סיומת גוף או מין ומספר
מֵגֵן מְגִנָּה הווה, נקבה יחידה
מֵקֵל מְקִלָּה הווה, נקבה יחידה
הֵגֵן הֵגֵנּוּ עבר, הם או הן
יָגֵן יָגֵנּוּ עתיד, הם
תָּגֵן תָּגֵנִּי עתיד, את

בהווה נקבה משתנות גם התנועות: מֵ־ נעשית מְ־, והצירי שאחרי אות השורש הראשונה מתחלף בחיריק: מֵגֵן — מְגִנָּה, מֵקֵל — מְקִלָּה. אין די בהוספת ה״א לצורת הזכר.

הטבלה מתמקדת בצורות שימושיות בכתיבה בת זמננו; היא אינה רשימה ממצה של כל חלופות הנטייה המתועדות.

לצד הֵגַנְתִּי ו־הֵקַלְתִּי מתועדות גם החלופות הֲגִנּוֹתִי ו־הֲקִלּוֹתִי. החלופות האלה מזוהות בעיקר עם לשון ספרותית וגבוהה; בכתיבה עיונית רגילה אפשר לבחור בצורות שבטבלה. בקריאת טקסט ספרותי יש לזהות בהן את אותם פעלים ואותו גוף — עבר, מדבר יחיד — ולא שורש אחר.

הכפילות בבניינים נוספים

בקל אפשר לראות את שתי אותיות השורש הזהות בפעלים שכיחים כגון מָדַד, סָבַב ו־חָגַג. עם זאת, בקל יש גם צורות מכווצות: תַּם מן השורש ת־מ־מ ו־רָן מן השורש ר־נ־נ. גם בנפעל מופיעות צורות שבהן נכתבת רק אחת משתי אותיות השורש הזהות, כגון נָמַס מן השורש מ־ס־ס ו־נָסַב מן השורש ס־ב־ב; הנו״ן בראשן היא מוספית הבניין. בפיעל ובהתפעל הכפילות בדרך כלל גלויה בכתב: חִלֵּל ו־קִלֵּל בפיעל, הִתְפַּלֵּל ו־הִתְגּוֹנֵן בהתפעל. בשורשים ח־ל־ל, ק־ל־ל ופ־ל־ל מופיעות שתי למ״דים, ובשורש ג־נ־נ מופיעות שתי נו״נים.

הצוות הֵחֵל בבדיקה. — הפעיל, ח־ל־ל.

הספק הֵפֵר את ההסכם. — הפעיל, פ־ר־ר.

המבקר חִלֵּל את המקום הקדוש. — פיעל, ח־ל־ל.

הנאשם הִתְגּוֹנֵן מפני הטענות. — התפעל, ג־נ־נ.

הבניין הוא חלק מזיהוי הפועל ומשמעותו: הֵחֵל ו־חִלֵּל שייכים לאותו שורש, אך אינם חלופות לאותה פעולה.

מה מגלים הסיומות והניקוד?

ההשוואה בין תָּגֵן, תָּגֵנִּי ו־יָגֵנּוּ מראה כיצד כפילות השורש מתבטאת בנטייה: בצורה ללא סיומת אין דגש בנו״ן הסופית, ואילו לפני סיומות התנועה ־ִי ו־־וּ מופיע בה דגש חזק.

צורה גוף סימון הכפילות
תָּגֵן היא או אתה אין דגש בנו״ן הסופית
תָּגֵנִּי את דגש חזק בנו״ן לפני סיומת הנוכחת
יָגֵנּוּ הם דגש חזק בנו״ן לפני סיומת הרבים

הדגש בתי״ו שבראש תָּגֵן ו־תָּגֵנִּי הוא דגש קל; הוא אינו מסמן את כפילות השורש. לעומתו, הדגש בנו״ן של תָּגֵנִּי ו־יָגֵנּוּ הוא דגש חזק הקשור לשתי הנו״נים שבשורש ג־נ־נ. בכתיב ללא ניקוד כותבים תגן, תגני, יגנו, בנו״ן אחת בכל צורה.

התקנה החדשה תָּגֵן על פרטיות המשתמשים.

בתפקידך החדש תָּגֵנִּי על פרטיות המשתמשים.

הנהלים החדשים יָגֵנּוּ על פרטיות המשתמשים.

הזהות בין צורת היא לצורת אתה, כגון היא תגן — אתה תגן, היא תכונה כללית של נטיית העתיד ואינה סימן היכר של גזרת הכפולים. כאן סימן ההיכר הוא הופעת הדגש החזק באות השורש האחרונה בצורות בעלות הסיומות שהוצגו.

Quick check

Try one question now.

1
במשפט ״הסדרן הֵגֵן על הנוסעים״, שורש הפועל המנוקד הוא .

Check your answer when you are ready. No sign-in needed.

כתיב מלא ובחירת הצורה בהקשר

בכתיב ללא ניקוד כותבים הגן, הגנתי, מגן, יגן; אין מוסיפים יו״ד רק משום שהפועל בבניין הפעיל. בדומה לכך כותבים הקל, הקלתי, מקל, יקל ו־הסב, הסבתי, מסב, יסב.

למשמעות של עשיית דבר קל יותר כותבים הקלתי על הקוראים, ולא הקילתי על הקוראים. הצורה אינה נבנית באמצעות העתקת תבנית הכתיב של פועל אחר, כגון הסברתי.

הכתיב לבדו עשוי להיות דו־משמעי. למשל, מקל יכול להיות הפועל מֵקֵל או שם העצם מַקֵּל. בדרך כלל התחביר וההקשר מבהירים את הקריאה; כשנותר ספק, אפשר להוסיף ניקוד עזר או לנסח מחדש.

הקיצור מקל על הקריאה. — פועל בהווה.

ליד הדלת עומד מקל הליכה. — שם עצם.

השיטה החדשה תָּקֵל על הבדיקה. — פועל בעתיד, בנסתרת יחידה.

גם ההצרכה קובעת את הניסוח: מגן על הפרטיות, מקל על הקוראים, מסב את תשומת הלב לבעיה. השתייכות לאותה גזרה אינה מחייבת אותה מילת יחס או אותה משמעות.

בדיקה קצרה בזמן עריכה

  1. מזהים את השורש: האם שתי האותיות האחרונות שלו זהות?
  2. בודקים את הפועל המסוים: אין להחיל עליו אוטומטית את נטייתו של פועל אחר בגזרה.
  3. מתאימים לנושא ולזמן: למשל, החוק יגן, ו־התקנה תגן.
  4. בודקים כתיב והקשר: לא מוסיפים אות כדי להשלים לכאורה את השורש; מוסיפים ניקוד עזר רק כשהוא מועיל.

העיקרון המנחה: שורש כפול אינו מחייב שתי אותיות זהות בכל צורה כתובה. את הנטייה מזהים באמצעות שילוב של השורש, הבניין והצורה המסוימת, ואת הקריאה המדויקת משלימים בעזרת ההקשר.

You reached the end

You reached the end

Now make it stick.

Save your progress, or start the exercises. Practice with detailed feedback after you submit, or save your progress and come back.

Practice exercises

Was this lesson helpful?

Vocabulary in this lesson

16 words, ready to study.

Play a word to hear it, then mark it as known — or save it to study later.

Save any of these 16 words and review them later.

פעלים בעלי שורש כפול

16 words

Last updated October 23, 2026