נושא סתמי ברבים: אומרים, מוכרים ופותחים
שימוש בנושא סתמי ברבים כדי לדבר על אנשים לא ידועים, שירותים והרגלים: אומרים, מוכרים ופותחים. משפטים בהווה, בעבר ובעתיד והבחנה בין נושא סתמי לנושא ידוע.
בעזרת משפטים כמו אוֹמְרִים שיהיה גשם, מוֹכְרִים כאן לחם ו־פּוֹתְחִים בשמונה אפשר למסור מידע בלי לציין מי עושה את הפעולה. נלמד להשתמש במבנה הזה בהווה, בעבר ובעתיד, ולהבחין בינו לבין משפט על אנשים שכבר הוזכרו.
הפעולה חשובה יותר ממי שעושה אותה
לפעמים לא יודעים מי עושה פעולה, ולפעמים יודעים, אבל אין צורך לציין זאת. במקרים כאלה אפשר להשתמש בפועל ברבים בלי לציין נושא מפורש. זהו משפט בעל נושא סתמי.
- אוֹמְרִים שהמסעדה הזאת טובה. — לא מציינים מי אומר זאת.
- בחנות הזאת מוֹכְרִים לחם טרי. — המידע החשוב הוא מה אפשר לקנות שם.
- את הספרייה פּוֹתְחִים בשמונה. — המידע החשוב הוא שעת הפתיחה, ולא זהות העובדים.
הכוונה היא לבני אדם שעושים את הפעולה, אך זהותם נשארת ברקע. לא חייבים להתכוון לכל האנשים, וגם לא לקבוצה מסוימת של גברים.
איך בונים את המשפט?
בהווה משתמשים בצורת זכר רבים. בעבר ובעתיד משתמשים בצורת גוף שלישי רבים, כמו הצורה המתאימה ל־הם, אבל בלי להוסיף את הכינוי.
| הפועל | הווה: זכר רבים | עבר: גוף שלישי רבים | עתיד: גוף שלישי רבים |
|---|---|---|---|
| לומר | אוֹמְרִים | אָמְרוּ | יֹאמְרוּ |
| למכור | מוֹכְרִים | מָכְרוּ | יִמְכְּרוּ |
| לפתוח | פּוֹתְחִים | פָּתְחוּ | יִפְתְּחוּ |
אפשר להוסיף מקום, זמן או מידע על הדבר שעליו נעשית הפעולה:
- כאן מוכרים כרטיסים.
- אתמול מכרו את כל הכרטיסים.
- מחר ימכרו כרטיסים נוספים.
צורת הרבים היא חלק מהמבנה הסתמי. היא אינה מוסרת מידע מדויק על מספר האנשים שעושים את הפעולה או על מינם.
מתי משתמשים במבנה?
המבנה נפוץ בכמה מצבים יומיומיים:
- מסירת מידע ששומעים מאחרים: אומרים שהמחירים יעלו.
- שירותים ופעילות במקום מסוים: במשרד הזה מקבלים קהל בבוקר.
- מנהגים והרגלים: בישראל נוהגים בצד ימין של הכביש.
- פעולה שזהות המבצע שלה אינה ידועה או אינה חשובה: דפקו בדלת לפני רגע.
אפשר להשתמש במבנה גם בשאלות ובשלילה. בהווה, בעבר ובעתיד שוללים את הפועל בעזרת לא.
— באיזו שעה פותחים כאן?
— בדרך כלל פותחים בשמונה, אבל היום לא פותחים.
— איפה מוכרים כרטיסים?
— בקופה ליד הכניסה. כאן לא מוכרים כרטיסים.
אומרים ש־ מציג מידע בלי לציין את המקור שלו. המשפט אינו מבטיח שהמידע נכון או שכולם מסכימים איתו.
Quick check
Try one question now.
Check your answer when you are ready. No sign-in needed.
סתמי או אנשים שכבר הוזכרו?
לא כל משפט בלי נושא מפורש הוא משפט בעל נושא סתמי. צריך לבדוק את ההקשר.
| ההקשר והמשפט | איך מבינים את הנושא? |
|---|---|
| אומרים שהמוזיאון מצוין. | נושא סתמי: לא מציינים מי אומר זאת. |
| החברים שלי ביקרו במוזיאון. הם אומרים שהוא מצוין. | נושא מפורש: החברים שלי. |
| החברים שלי ביקרו במוזיאון וקנו שם גלויות. | הנושא של קנו ברור מהמשפט: החברים שלי. |
כשמוסיפים הם, בדרך כלל מפנים לקבוצה שההקשר מאפשר לזהות. לכן אין צורך להוסיף הם רק מפני שהפועל ברבים.
גם אנשים אומרים הוא משפט תקין, אבל יש בו נושא מפורש: אנשים. במשפט אומרים שהמוזיאון מצוין אין נושא מפורש כזה.
מה לא מתאים למה?
במשפט סתמי, הפועל אינו מתאים את עצמו למין ולמספר של הדבר שמוכרים או פותחים.
- כאן מוכרים לחם.
- כאן מוכרים עוגות.
- בבוקר פותחים את החנות.
- בבוקר פותחים את החנויות.
לחם, עוגות, החנות ו־החנויות אינם עושי הפעולה. לכן שינוי המין או המספר שלהם אינו משנה את צורת הפועל הסתמי.
כדי לומר שאנשים פותחים את החנות, אומרים פותחים את החנות, ולא פותחת את החנות. המילה חנות אינה הנושא במשפט הזה.
לעומת זאת, העובדת פותחת את החנות הוא משפט תקין: כאן יש נושא מפורש בנקבה — העובדת.
בדיקה קצרה לפני השימוש
- האם חשוב לציין מי עושה את הפעולה? אם לא, אפשר לשקול מבנה סתמי.
- בוחרים את הזמן: מוכרים, מכרו או ימכרו.
- משתמשים בצורת הרבים המתאימה, בלי להתאים אותה לדבר שעליו נעשית הפעולה.
- בודקים את ההקשר: אם ברור שמדובר באנשים שכבר הוזכרו, הנושא אינו בהכרח סתמי.
אומרים, מוכרים ופותחים מאפשרים להתמקד במידע ובפעולה, בלי לציין מי עושה אותה.
You reached the end
You reached the endNow make it stick.
Save your progress, or start the exercises. Practice with detailed feedback after you submit, or save your progress and come back.
Was this lesson helpful?
Last updated October 23, 2026