פסוקית לוואי עם מילת יחס: האדם שדיברתי איתו
פסוקית לוואי עם מילת יחס בעברית: חיבור משפטים בעזרת ש־, בחירת מילת היחס לפי הפועל והמשמעות, והתאמת הכינוי החוזר במין ובמספר לאדם או לדבר שמתארים.
כדי לזהות אדם או דבר, אפשר להוסיף מידע בעזרת פסוקית לוואי: האדם שדיברתי איתו, הספר שסיפרת לי עליו. נלמד לבחור את מילת היחס המתאימה ולהתאים את הכינוי שבה לאדם או לדבר שמתארים.
מחברים שני משפטים
פסוקית לוואי מוסיפה מידע על שם עצם. היא יכולה לעזור להבין על איזה אדם או דבר מדברים.
דיברתי עם אדם. האדם הזה הוא השכן החדש שלי.
האדם שדיברתי איתו הוא השכן החדש שלי.
הפסוקית שדיברתי איתו מתארת את האדם. המילה איתו מחזירה אותנו אל אותו אדם: דיברתי עם האדם.
לכינוי שמצביע בחזרה על שם העצם קוראים כינוי חוזר. כאן הוא חלק ממילת היחס הנטויה איתו.
שומרים על מילת היחס של הפועל
מילת היחס נקבעת לפי הפועל והמשמעות שרוצים להביע. כשמחברים את המשפטים, שומרים על הקשר הזה.
| הקשר במשפט הפשוט | משפט עם פסוקית לוואי |
|---|---|
| דיברתי עם האישה. | האישה שדיברתי איתה עובדת כאן. |
| דיברתי על האישה. | האישה שדיברתי עליה עובדת כאן. |
| חיכיתי לחבר. | החבר שחיכיתי לו הגיע. |
| השתמשתי במחשב. | המחשב שהשתמשתי בו נמצא במשרד. |
שתי הדוגמאות הראשונות תקינות, אבל המשמעות שונה:
- האישה שדיברתי איתה — היא השתתפה בשיחה איתי.
- האישה שדיברתי עליה — היא הייתה נושא השיחה; לא בהכרח דיברתי איתה.
לפני שמחברים משפטים, כדאי לבדוק את הצירוף הפשוט: מחכים למישהו, משתמשים במשהו, מדברים עם מישהו או על מישהו. כך בוחרים את מילת היחס לפי המשמעות.
מתאימים את הכינוי לשם העצם
הכינוי החוזר מתאים במין ובמספר לשם העצם שהפסוקית מתארת. הוא אינו מתאים בהכרח למי שעושה את הפעולה בפסוקית.
| שם העצם שמתארים | עם | על | ל־ | ב־ |
|---|---|---|---|---|
| האיש | איתו | עליו | לו | בו |
| האישה | איתה | עליה | לה | בה |
| האנשים | איתם | עליהם | להם | בהם |
| הנשים | איתן | עליהן | להן | בהן |
האישה שדיברתי איתה היא רופאה.
הנשים שדיברתי איתן הן רופאות.
הנשים שדיברנו איתן הן רופאות.
בשתי הדוגמאות האחרונות משתמשים ב־איתן, כי מתארים את הנשים. המעבר מ־דיברתי ל־דיברנו אינו משנה את הכינוי החוזר.
הכלל חל גם על דברים. ההתאמה היא לפי המין הדקדוקי, לא רק לפי סיומת הרבים: השולחנות שהנחתי עליהם את הספרים, אבל המילים שחשבתי עליהן.
Quick check
Try one question now.
Check your answer when you are ready. No sign-in needed.
בונים את הפסוקית צעד אחר צעד
נחבר את המשפטים: ביקשתי עזרה מהסטודנטית. הסטודנטית לומדת איתי.
- מזהים את השם שרוצים לתאר: הסטודנטית.
- מוסיפים אליו ש־ ואת המידע הנוסף: שביקשתי עזרה...
- מחליפים את מהסטודנטית בצורה המתאימה: ממנה.
- משלימים את המשפט: הסטודנטית שביקשתי ממנה עזרה לומדת איתי.
מילת היחס הנטויה נשארת בתוך הפסוקית. היא לא חייבת להיות המילה האחרונה בה.
החבר ששלחתי לו הודעה אתמול עדיין לא ענה.
הספר שסיפרת לי עליו נמצא בספרייה.
בדוגמה השנייה, לי מציין למי סיפרת, ואילו עליו חוזר אל הספר. לא כל כינוי בפסוקית מתייחס לשם העצם שהיא מתארת.
נמנעים מהשמטה ומחזרה מיותרת
במבנים שלמדנו, ש־ אינה מחליפה את מילת היחס ואת הכינוי החוזר.
✗ החבר שחיכיתי הגיע.
✓ החבר שחיכיתי לו הגיע.
כדי לומר שחיכיתי לחבר, צריך לשמור על הקשר לחכות ל־.
אין צורך לחזור גם על שם העצם בתוך הפסוקית. במקום הניסוח המסורבל האישה שדיברתי עם האישה, אומרים האישה שדיברתי איתה.
כאן איתו פירושו עם האדם. זו אינה הצורה אותו: אומרים האדם שדיברתי איתו, אבל האדם שפגשתי אותו. בוחרים את המבנה לפי הפועל, ולא לפי המילה ש־.
בדיקה קצרה לפני שמסיימים
- מה מתארים? מזהים את שם העצם שלפני הפסוקית.
- איזו מילת יחס מתאימה? בודקים את הפועל ואת המשמעות.
- מה המין והמספר? מתאימים את הכינוי לשם העצם המתואר.
- למי הכינוי חוזר? קוראים שוב ומוודאים שהקשר ברור.
למשל: דיברנו על ההצעות. ההצעות מעניינות. ← ההצעות שדיברנו עליהן מעניינות.
You reached the end
You reached the endNow make it stick.
Save your progress, or start the exercises. Practice with detailed feedback after you submit, or save your progress and come back.
Was this lesson helpful?
Last updated October 23, 2026